יום שני, 26 בספטמבר 2011

לאורך החוף מטנטורה עד נווה ים

לקראת השנה החדשה נטייל הפעם לאורך חוף שהוא תמיד יפה (אולי היפה בארץ), אך הוא יפה במיוחד בתחילת הסתיו. זהו קטע החוף שבין העיר העתיקה דור לבין מושב הבונים.

איך מגיעים?
סעו בכביש 4 (חיפה-תל אביב הישן), וכמה קילומטרים מצפון לצומת פוריידיס, פנו מערבה לכיוון דור ונחשולים. הכביש הצר חולף מתחת לכביש החוף, חוצה את מסילת הרכבת (לצידה אנדרטה ללוחמי אלכסנדרוני), ומגיע לחוף הים. לשמאלנו מושב דור, לימיננו קיבוץ נחשולים. אם נמשיך ישר נגיע למגרש חניה בכניסה לחוף דור (בתשלום). נוכל לטייל הלוך ושוב לאורך החוף, או להמשיך צפונה עד חוף הבונים (להשאיר רכב שם).

לאורך החוף
בדרך כלל חופי הארץ ישרים למדי. רכס הכורכר מקביל אל החוף, כפי שמוכר וידוע לרובנו בחופי תל אביב, הרצליה ונתניה. לאורך חוף הכרמל, רכס הכורכר "נכנס" אל הים, והים חתר בו מפרצים ומערות, והפך אותו למפותל ומעניין. כתוצר-לוואי יש מספר איים קטנים ליד החוף. כל זה הופך את החופים לבית גידול של סרטנים ודגים, ומציג בפנינו מפרצים עמוסי צדפים, ונופי חוף שונים ממה שמוכר לנו ממרכז הארץ.
המפרצים הקטנים קרצו לאדם עוד מימי קדם, והעתיקות שהתגלו (תל דור, עתלית, מבצר כפר-לאם שליד הבונים) יעידו על כך.

חוף דור - טנטורה
ניכנס אל החוף החולי והמוסדר, ומיד יתגלה לעינינו מפרץ כחול, ושמאלו מראה די נדיר בחופי הארץ - אי. האי, שנקרא אי שחפית (לכבוד השחפיות שגרות בו), קרוב למדי לחוף, וניתן להגיע אליו די בקלות. מדרום לו ומצפון לו יש עוד כמה איים קטנים, שכולם חלק מרכס הכורכר שנהרס כאן.




נחזור לחוף, ונמשיך ללכת צפונה. החוף מפורץ מאוד, ולארכו בריכות קטנות שמתמלאות מהגלים מדי פעם. מימיננו בתי קיבוץ נחשולים, וקצת הלאה - תל דור, אתר עתיקות חשוב, שחלק מהמבנים שלו קרסו לתוך הים. 

המפרצים מלאים בצדפים, וזה המקום לנוח קצת ולהיזכר בהיסטוריה הארוכה של המקום.

עתיקות, חלזונות, מאבק והתיישבות
תל דור הוא מקומה של העיר הקדומה "דאר" שנזכרה עוד בספר מלכים כאחת מערי שלמה המלך. נמצאו בה ממצאים קדומים, עוד מהתקופה הכנענית ועד התקופה הפרסית, ועד שקיסריה תפסה את מקומה, היתה עיר הנמל הראשית באיזור.
כאן, לצד אתרים נוספים לאורך החוף הצפוני, הפיקו את צבע הארגמן היוקרתי משבלול בשם "ארגמון", ששימש לצביעת בדים יוקרתיים. מהשבלולים הפיקו גם את צבע התכלת, ששימש לצביעת חוטי הציצית. סוד הפקת הצבעים נשכח, עד ל-150 השנים האחרונות. על גילוי הצבעים מחדש תוכלו לקרוא כאן.
תחת השלטון המוסלמי לא היה החוף מוקד פעילות חשוב, והיה בו כפר קטן בשם "טנטורה". הברון רוטשילד ניסה לנצל את הפוטנציאל של החוף, והקים בו את ה"מזגגה", מפעל לייצור זכוכית. הוא חשב, שהחול במקום יתאים לתעשיית זכוכית לבקבוקי היין של זכרון יעקב הסמוכה. בראש המפעל עמד מאיר דיזנגוף, לימים ראש עיריית תל אביב. המפעל נכשל וננטש, ושוקם בעשורים האחרונים כמוזיאון.

הכפר טנטורה עצמו נכבש בקרבות קשים על ידי חטיבת אלכסנדרוני. על אדמותיו קמו המושב דור והקיבוץ נחשולים. סיפור הקרב בטנטורה עלה לכותרות בשנים האחרונות, כאשר דוקטורנט באוניברסיטת חיפה בשם תדי כ"ץ טען שבמקום נערך טבח באזרחים חפים מפשע. הנושא נחקר על ידי פרופ' אסא כשר וההיסטוריון מאיר פעיל, שחקרו ומצאו שלא היה טבח, והעבודה של תדי כ"ץ נגנזה.
שני הישובים התפתחו ועסקו בענפי חקלאות שונים, וגם בתיירות - בית הארחה, חוף רחצה, חדרי נופש ומוזיאון המזגגה, בו נוכל לבקר ולהתרשם מהממצאים הייחודיים שנמצאו באיזור: מכאן נוכל לשוב על עקבותינו או להמשיך עד חוף הבונים.

חוף הבונים
האתר בעל המפרצים היפים ביותר באיזור הוא, לדעתי, שמורת חוף הבונים. איך מגיעים? ניסע צפונה בכביש 4 עוד כ-5 ק"מ, עד לפניה מערבה למושב הבונים. נעבור מעל כביש החוף, נחצה את מסילת הרכבת (ליד האנדרטה לזכר אסון האוטובוס של ילדי פתח תקוה שהתנגש ברכבת ב-1985), ומימיננו נראה את בתי המושב השיתופי "הבונים" וחורבות הכפר הערבי שהיה כאן. נגיע למגרש החניה של שמורת הבונים (בתשלום).



ממגרש החניה מתחיל מסלול הליכה מעגלי ומשולט היטב, שעובר לאורך החוף. נתחיל בנקודת תצפית על כל האיזור, וממנה נרד למפרץ מלא בצדפים שהוסעו לכאן. הנקודה הבאה היא המערה הכחולה: גלי הים חבטו בעוז בסלע וחצבו בו מערה. תוכלו לראות את הפתח דרך סדק צר, ולראות את הצבע הכחול העז של המים במערה. מדי פעם יתנפץ גל ואף ירטיב אתכם מעט.
המפרץ הבא הוא מפרץ חולי ורחב יותר, ולאחריו מפרצים נוספים עם בריכות רדודות, חלקן טבעיות, וחלקן מעשי ידי אדם - והן שימשו כמחצבות כורכר. מהמפרץ הבא אפשר לחזור בדרך עורפית למגרש החניה (שביל ירוק), או להתחבר לשביל שממשיך לקיבוץ נחשולים ולחוף דור (אדום).
בקישור המצורף יש מידע על טיול בשמורת הבונים באתר רשות הטבע והגניםבשמורת הבונים יש מזנון ואתר מוסדר לקמפינג.


 חוף נחשולים. צילום: דודי הולצמן
חוף נחשולים. צילום: דודי הולצמן


עוד לאורך החוף
ניתן להמשיך מחוף הבונים צפונה, לאורך עוד מפרצונים  ואפילו להגיע לנקודה בה המים פורצים ממערה דרך חור למעלה, בצורה שנראית כמו גייזר, עד קיבוץ נווה ים שליד עתלית.
המועצה האיזורית חוף הכרמל וכמה מישובי האיזור הנוספים הקימו עמותה לקידום התיירות באיזור ("כרמלים"), והם מציעים שלל אטרקציות ומידע נוסף על טיולים באיזור באתר האינטרנט שלהם.

מרגישים את הסתיו באוויר
על הגבעות, לאורך הדרכים וליד פסי הרכבת, תוכלו לראות חצבים שמבשרים את בוא הסתיו.
בריכות הדגים של קיבוץ נחשולים מאכלסים בחורף עופות מים רבים, וחלקם מגיעים כבר עכשיו, בסתיו. גישה לבריכות דורשת את אישור הקיבוץ, ואם נטייל בהן נוכל לראות ברווזים, אנפות וגם נוטריות (מכרסמים שגודלו בעבר לתעשיית הפרוות), ואולי גם חתולי ביצות.

3 תגובות:

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז