יום שישי, 25 באוקטובר 2013

חלמוניות, מטוסים ומערות מסביב לבאר שבע

מה יש בכלל ליד באר שבע חוץ מגמלים ואוהלים? אז זהו, שיש. והרבה. הרבה מאוד.
פרט לעיר שמלאה באתרים מעניינים, יש במעטפת הישובים והיערות מסביב לה הרבה מה לראות, במיוחד כעת כשהחלמוניות פורחות, אבל גם בחורף ובאביב.
אפשר להקדיש יום שלם לאתרים אלה, לבחור באחד או בחלק מהם בדרך לאילת, להר הנגב או לים המלח.

חלמוניות בלהבים  
נתחיל בנסיעה בכביש 40 או כביש 6 לכיוון דרום. בצומת להבים נפנה שמאלה לכביש 31 (שימו לב לשינויים בעקבות סלילתו של כביש 6) אל הישוב להבים. להבים, אחד הישובים היפים והמבוססים בארץ הוקם כ"עיר לווין" של באר שבע, ויש בו אוכלוסיה חזקה ומבוססת. כקילומטר ממזרח לכניסה המזרחית של הישוב, לכיוון ערד וצומת שוקת, יש חניון בשם "חניון החלמוניות" ובו שביל קצר אל פריחת הפרח הצהוב והגדול, שקיבל את שמו מהדמיון שלו לחלמון של ביצה. החלמוניות מתחילות לפרוח שם בתחילת נובמבר (לעיתים כבר בסוף אוקטובר) ועד אמצע נובמבר.
חלמוניות פורחות באוקטובר בצפון הגולן ובהר מירון, ולקראת נובמבר מגיעות גם לצפון הנגב, לתבור, לנחל דישון ולמקומות נוספים. עוד על חלמוניות בנגב תוכלו לקרוא כאן.

צילום: אורי שטינוול
מלהבים נחזור צפונה בכביש 40, ולפני צומת בית קמה נפנה ימינה לכיוון הישובים להב ודבירה (כביש 325). אחרי דבירה נפנה שמאלה לדרך רעועה ש
תוליך אותנו לחורבת זעק. כאן, במקום בו שכן כפר קדום, יושבת משפחת דהאן ושומרת על המקום, ובהזדמנות זו גם מייצרת ומוכרת יין במערה ומציעה פיתות, גבינות, קפה ותה באוהל צמוד. גולת הכותרת באתר היא מערת מסתור מימי מרד בר כוכבא, קטנה ומתאימה ל"מתחילים" בתחום הזחילה במערות.
הבית הקטן של המשפחה משקיף על נוף הגבעות של דרום השפלה. מכאן וצפונה, לכל אורך שפלת יהודה - הרבה מערות והרבה פריחה באביב. 
עוד על החווה באתר של עמית מנדלסון.

לאחרונה החווה מאויימת על ידי גורמים שרוצים לסגור אותה בגלל בעיות של אישורי קרקע. 

צילום:חוות זעק
צילום:חוות זעק
צילום:חוות זעק

מצפון לחורבת זעק נמצאת החווה של שי דרומי, שעלתה לכותרות בגלל "חוק דרומי". החוק נחקק בעקבות פריצה של גנבי צאן בדואים, שהתגלו על ידי החוואי שי דרומי. הוא ירה בהם, ואחד מהם מת מפצעיו. שי דרומי נעצר, ומעצרו הביא לגל של מחאה והעלה את סוגיית הגנבות הקשה שסובל המגזר החקלאי בנגב. מוקד הויכוח היה - האם מותר לאדם למנוע פריצה לביתו באמצעים אלימים? ואם כן - איך? לתוך זה נכנסו, כמובן, העניין הלאומי (יהודים מול ערבים, ובפרט מול המגזר הבדואי), בעלות על קרקעות וסוגיית הפשיעה. בסופו של דבר, אושר חוק המתיר פגיעה בפורצים.

להב – מוזיאון ויער
נמשיך מחורבת זעק בחזרה אל הכביש (325) ומשם מזרחה לעבר קיבוץ להב. לפני הקיבוץ, נפנה ימינה למרכז ג'ו אלון, מוזיאון לתולדות האזור, לאומנות ולתרבות הבדואים:
המוזיאון מתאר את ההיסטוריה של המקום בימי מרד בר כוכבא, את חיי הבדואים ואת תולדות ההתיישבות בנגב. ליד המוזיאון יש מקום לינה ואף פינת חי ורחבת תצפית. במוזיאון גם משוחזרות מספר מערות מתקופות שונות, ובהחלט מומלץ לבקר שם, לילדים ולמבוגרים. המוזיאון נקרא על שמו של יוסף (ג'ו) אלון, ממייסדי חיל האויר ומפקדו של בסיס חצרים. ג'ו אלון התמנה לנספח אווירי בוושינגטון, ונרצח בפתח ביתו ב-1973, תעלומה שאין לה פתרון עד היום, ומהווה גם כר לתאוריות קונספירציה.


צילום: ד"ר אבישי טייכר
 
כל הגבעות מסביב (מגיעות לגובה של 500 מטר ויותר) מכוסות ביער גדול, שמשמש ריאה ירוקה ואתר פיקניקים מבוקש לכל תושבי הנגב. היערות מסביב פורחים כל שנה בסוף החורף ותחילת האביב בשלל רקפות, כלניות ופרחים נוספים. על הר להבים יש נקודת תצפית מרשימה בגובה 518 מטר, וממנה נוכל לצאת לטיול בחורבת רימון. בחורבת רימון, השוכנת כ-2 ק"מ מדרום לקיבוץ נתגלו שרידי בית כנסת מרשים מימי התלמוד. בית הכנסת נמצא על גבעה רמה, ושביל ישראל עובר ביער להב, לידו. מדי פעם אף נערכות במקום חתונות.
חלמוניות פורחות גם כאן: מדרום מערב למגדל התצפית ביער להב. יש שינויים בדרכי הגישה בעקבות סלילת כביש 6
בקיבוץ להב, בין שאר ענפי החקלאות, מגדלים חזירים. היות שהחוק אוסר גידול חזירים לבשר על אדמת הלאום, יש במקום מפעל להפקת מוצרי רפואה ומחקר בחזירים, והבשר הוא "תוצר לוואי" של תעשיה זו. לחובבי הז'אנר, הקיבוץ מוכר את הבשר ב"כפריה" שבצומת שוקת, שלצידה גם מסעדה כשרה...

לקיה
מיער להב נמשיך מזרחה, ואחרי הקיבוץ נתחבר לכביש דרומה, לכיוון כביש 31. שם נפנה (בזהירות, צומת מסוכן!) שמאלה עד לצומת שוקת. מדרום לצומת נמצאת העיירה הבדואית המאובקת לקייה (הבדואים מבטאים "לגייה").
רבות כבר נכתב על העיירות הבדואיות בנגב ועל אין-ספור הבעיות שיש להן. בלקייה יש מפעל מעניין ומבורך: רקמת המדבר. מטרת המפעל הוא למנוע אבטלת נשים, לשמר את מורשת מלאכת היד הבדואית, וגם להוות מוקד פרנסה ותיירות. פרוייקט נוסף הוא "אריגת הנגב", גם הוא מקדם אותן מטרות, הפעם דרך אריגת שטיחים.

גני התעשייה בעומר
בצומת שוקת נפנה ימינה לכיוון עומר ובאר שבע, ומשם לגן התעשייה עומר.
הישוב עומר הוקם כישוב חקלאי בשנות החמישים, והפך במהלך השנים לפרבר וילות יוקרתי במיוחד. עושרו הפך אותו ליעד למעשי פריצה וונדליזם, והניגוד בין הישוב במטופח לכפרי הדואים סביבו - בולט מאוד. 
סטף ורטהיימר, שהקים את גני התעשייה המפורסמים בתפן שבצפון, החליט להקים גם כאן מרכז דומה, שמשלב אתר תעשיית הייטק ופארק אמנות - כולל אוסף מכוניות עתיקות, גן פסלים ומוזיאון 
מעט מדרום לעומר, ליד הכניסה לישוב הבדואי תל שבע, נמצא הגן הלאומי תל באר שבע. זהו, כנראה, מקומה של באר שבע המקראית, המוכרת לנו מסיפורי האבות. חפירות שנערכו במקום גילו עיר גדולה למדי, בת כמעט 3000 שנה. חדרים, מחסנים, חומות. מיקומה האסטרטגי של העיר הוא במפגש שני נחלים גדולים - נחל חברון ונחל באר שבע. יש במקום מי תהום (ובאר בעומק 70 מטר שמגיעה אליהם), אבל הדבר המרשים הוא מאגר מים ענק שאגר את מי השיטפונות בנחלים, ומנהרה שיורדת אל המאגר מראש התל. אפשר לרדת במפעל המים הזה ולהתפעל מהעבודה הנפלאה - שנעשתה לפני 3000 שנה!. באתר גם נחשף מזבח בן ארבע קרניים (מכירים את הביטוי "נאחז בקרנות המזבח"?) ששוחזר. בגלל ייחודיות האתר, הוא נבחר, יחד עם תלים מקראיים נוספים כאתר מורשת עולמי של ארגון אונסק. מראש התל אפשר לצפות על העיר באר שבע, על אנדרטת חטיבת הנגב ועל מפגש הנחלים. מומלץ במיוחד.

צילום:דודי הולצמן
צילום:דודי הולצמן
 
 צילום:דניאל ברנק
 
צילום:דודי הולצמן

נבטים
מתל באר שבע נמשיך בכביש העוקף את באר שבע ממזרח, ונפנה בכביש 25 לכיוון דימונה. עד מהרה נגיע למושב נבטים. המושב הוקם ב-1946 כחלק מאחת עשרה הנקודות בנגב על ידי גרעין של עולים מעיראק. הוא היה מבודד מאוד וסבל מקשיים ומניתוק במלחמת העצמאות. הגרעין התפרק, והוחלף בגרעין של יוצאי רומניה, שהתפרק אף הוא. החליפו אותם יוצאי הונגריה, וגם ניסיון זה לא צלח - עד שהגיעו יוצאי קוצ'ין שבהודו - שחיים במקום עד היום. במשך שנים הם עסקו בגידול פרחים בהצלחה רבה, אך כיום רוב התושבים עובדים מחוץ למושב. יש במקום מוזיאון לתולדות יהדות קוצ'ין ובית כנסת שהוא העתק של בית הכנסת בעיר קוצ'ין שבהודו.

צילום:יהודית גרעין-כל

חצרים
נחצה את העיר באר שבע, שראויה בהחלט ליום סיור נפרד. נמשיך לכיוון חצרים (הדרך מבאר שבע לחצרים נקראת על שמו של ג'ו אלון), ונבקר בדרך הפסלים שבחצרים, שבה כ-30 פסלים סביבתיים שיצרו אומנים שונים. הדרך מסתיימת במוזיאון חיל האויר. זהו מוזיאון מרשים במיוחד, פרי הגותו וניהולו של תא"ל (מיל.) יעקב טרנר. במוזיאון יש שפע פעולות לילדים ולמבוגרים, ותצוגה ייחודית של כמעט כל המטוסים ששירתו בחיל לאורך השנים. בחגים יש מופעים מיוחדים (וגם יותר צפיפות), וכל זה, כמו שתמיד אומר יעקב טרנר "רק חמש דקות מבאר שבע". קחו בחשבון שהמוזיאון סגור בשבתות!
צילום:דודי הולצמן
 צילום:דודי הולצמן
 צילום:דודי הולצמן


עוד קישורים מעניינים:




"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז