צילום: דודי הולצמן
בשנת 1890
ייסדה קבוצה של עולים מפולין (הקבוצה נקראה '''מנוחה
ונחלה''') מושבה בקרקעות שרכשו מהכפר חרבת דוראן,
וקראה למקום ''רחובות" על שם הפסוק בבראשית כ"ו 22:
וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.
רחובות היתה מעט שונה
ממושבות העליה הראשונה. היא השקיעה יותר בחיי תרבות
עברית, וסירבה בתוקף לקבל עזרה מהברון רוטשילד (עד
היום אין בעיר רחוב על שמו).
המתיישבים
עסקו בגידול גפנים, אך עד מהרה גילו את ענף ההדרים
שהפך לאחד הגידולים העיקריים שבו התפארה העיר. הקמת
תחנת הרכבת זירזה את התפתחות העיר, ובשנות ה-30 הוקם
בה מכון מחקר מדעי, מכון זיו, שהפך למכון וייצמן. כך
הפכה רחובות לעיר ההדרים והמדע. מאז הפכה רחובות
לעיר גדולה (120 אלף תושבים), קלטה עולים מכל קצווי תבל, ולא כל מה
שנבנה באותם ימים – נשמר, וחבל. למרות הכל, יש הרבה
מה לראות בעיר, אז נצא לדרך ונתחיל את סיורנו במרכז,
בפינת הרחובות הרצל ויעקב.
מרכז העיר – מנוחה
ונחלה
נתחיל
את הסיור בפינת הרחובות יעקב והרצל. נעלה
ברחוב יעקב, ונגלה בין הבתים החדשים (יחסית)
שני
בתים מאותם ימים – בית דונדיקוב (מס' 32)
ובית
יוספזון (מס' 20). בבית
דונדיקוב היה הפעמון שקרא לתושבי העיר לנוח מעבודה או להתריע על אירוע
חשוב, ובו גרו בני משפחת סמילנסקי, ביניהם משה סמילנסקי, אביו של הסופר ס' יזהר. בית
דונדיקוב אמור להפוך למוזיאון עירוני בעתיד. ברחוב יעקב מסתתר גן בוטני קטן לצמחי התנ"ך על שם רנה סמילנסקי.
צילום: ד"ר אבישי טייכר
רחוב
יעקב
מגיע עד פינת רחוב "מנוחה ונחלה", ובפינה
ניצב לו
"בית העם", שנבנה ב-1912 והיה שנים רבות
מוקד העשיה
התרבותית של העיר.
צילום (ישן): gellerj
לאחרונה שופץ ליד בית העם ״בית האסמים״ של משפחת מקוב.
אם נפנה ברחוב "מנוחה ונחלה" דרומה נגיע לבית הכנסת של המושבה, "אוהל שרה", שנותר פעיל עד היום ומתוחזק היטב.
צילום: gellerj
החלק הצפוני של רחוב מנוחה ונחלה זכה לכינוי
"רחוב המיליונרים" או "רחוב הקייטנים", והיו בו בתים
פרטיים גדולים, שחלקם אף שימשו כמעונות נופש בשנות
העשרים. הבתים היפים ביותר הם בית זקס, בית ברוידא
ובית סלוצקין, שנראים ממש כארמונות, ונמצאים במספרים
45, 56 ו-58 של הרחוב.
צילום: דודי הולצמן
שעריים
ב-1908 הגיעו למושבה רחובות עולים מתימן,
שהתיישבו לאחר מכן בשכונה משלהם מדרום למרכז העיר של היום –
שעריים. רוב התושבים שם עבדו כפועלים חקלאיים אצל
איכרי רחובות. בשנות העשרים, התיישבו בשכונה הסמוכה (שכונת
מרמורק, שקמה כמושב נפרד מרחובות) עולים מתימן שהיו קודם לכן בכינרת וסבלו מגילויי אפליה שגרמו להם לעבור
לרחובות.
בהמשך הדרך קלטה רחובות עוד עולים
מתימן עם קום המדינה,
ואפילו קבוצה קטנה של כמה מאות עולים מתימן בעשורים
האחרונים. כיום עדיין ניתן לראות בשעריים מספר בתי
כנסת שנוסדו לפני כמעט מאה שנה ובעיקר את בית הכנסת של עולי
חידאן (רחוב מנשה קפרא 40-42).
לאחרונה נפתח מרכז מורשת יהדות תימן.
לאחרונה נפתח מרכז מורשת יהדות תימן.
מכון וייצמן
אם נמשיך
ברחוב "מנוחה ונחלה" צפונה נגיע עד לפאתי מכון
וייצמן. ב-1934 הקים הלורד מרקוס זיו (שהיה לימים
בעליה של הרשת "מרקס אנד ספנסר") מכון מחקר מדעי
צנוע בצפון העיר רחובות. המכון הלך וגדל, בעיקר
בזכות חיים וייצמן שטיפח אותו, ולימים נקרא על שמו.
כיום הוא אחד מהמובילים בעולם בתחומי המדע – מחשבים,
פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ועוד, והחוקרים גרים בחלקם
בתוך הקמפוס היפה, בתנאים סביבתיים שמזכירים חלק
מהאוניברסיטאות המובילות בחו"ל.
צילום: דודי הולצמן
הכניסה למכון היא מרחוב הרצל.
בתחומי המכון נמצא גן מדע ייחודי, שבו מתקנים אינטראקטיביים שמדמים תופעות מדעיות. מומלץ לילדים!
צילום: דודי הולצמן
פרט למכון וייצמן, התמקמה בעיר רחובות שלוחה של האוניברסיטה העברית שבה לומדים חקלאות ווטרינריה. שני המוסדות הקנו לעיר רחובות את הנופך האקדמי-מדעי.
בשטח
המכון ניצבת גם מצבת זכרון לטייס חיים הולצמן, שטס טיסת אימון, וגילה תקלה. הוא הבין שאם
ינטוש, המטוס יתרסק מעל מכון וייצמן שהיה מלא אדם,
והחליט להתרסק עם המטוס בשטח פתוח ליד
המכון.
גן משחקים על שמו נמצא בגן הבנים בעיר.
צילום: ד"ר אבישי טייכר
גן משחקים על שמו נמצא בגן הבנים בעיר.
צילום: ד"ר אבישי טייכר
בתוך
המכון נבנה גם ביתו של חיים וייצמן. את הבית תכנן
הארכיטקט המפורסם אריך מנדלסון, בסגנון הבינלאומי
(באוהאוס), וורה וייצמן, רעייתו של חיים וייצמן,
עיצבה את פנים הבית.
צילום: יהודית גרעין-כל
הבית נבנה בפאר רב (בעיקר אם נשווה אותו לצריף של בן גוריון...) וכלל ספריה עצומה, בריכה ושפע חדרים.
צילום: דודי הולצמן
צילום: דודי הולצמן
וייצמן, שהפך לנשיא המדינה הראשון, העדיף את ביתו ברחובות בזמן כהונתו, שכן כבר היה אדם זקן וחולה. כאן, בבית זה, נפטר, ובחצרו נקבר. סיור באחוזת וייצמן יוביל אותנו גם אל מכוניתו המהודרת.
צילום: יהודית גרעין-כל
אתר הפרדסנות על שם מינקוב
ב-1904 נטע האיכר זלמן מינקוב את הפרדס
הראשון ברחובות. הוא הקפיד על עבודה עברית, והעסיק
את עולי העליה השניה. כאן היה גם בית אריזה פעיל,
ובריכת מים. במשך השנים הוזנח האתר, ורק בעשור
האחרון, בשיתוף המועצה לשימור אתרים ומשפחת מינקוף,
הפך המקום למוזיאון לפרדסנות, והוא מקיים
הפעלות לקבוצות, שיתאימו גם לילדים. מתאים מאוד
לימים אלה של ראשית החורף.
מצפון
לרחובות ובסמוך לאיזור התעשייה עתירת-הידע, על גבעה (יש שילוט מכביש רחובות –
נס-ציונה) הוקם ב-1945 אחד המקומות החשובים ביותר
בתולדות המאבק להקמת המדינה – מכון איילון. מדובר
במפעל תחמושת תת-קרקעי. על פני השטח היה מחנה תמים
של קבוצה שהכשירה את עצמה לחיי קיבוץ, אך מי שנכנס
דרך פתח סודי בחדר הכביסה, יכול היה לרדת למרתפים
ענקיים ובהם מכונות שייצרו מיליוני כדורים למען
ארגון ההגנה.
קיום המקום היה סודי ביותר. העובדים זכו גם
למנות של קרינה אולטרה-סגולה כדי שייראו שזופים,
כאילו עבדו בחקלאות, והסתירו אף מבני משפחותיהם את
סוג העבודה. לאחר מלחמת העצמאות הקימה הקבוצה את
קיבוץ מעגן
מיכאל. המקום מרגש מאוד ומומלץ לביקור גם
לנוער ולילדים מעל גיל 10.
גבעת הקיבוצים היא אחת מכמה "גבעות קיבוצים" שישמשו מקומות להכשרה לפני עליה אל הקרקע. שימורה מפני כרישי נדל"ן הפך אותה לאחד המקומות הראשונים בשרשרת ארוכה של אתרים לשימור של המועצה לשימור אתרים.
גבעת הקיבוצים היא אחת מכמה "גבעות קיבוצים" שישמשו מקומות להכשרה לפני עליה אל הקרקע. שימורה מפני כרישי נדל"ן הפך אותה לאחד המקומות הראשונים בשרשרת ארוכה של אתרים לשימור של המועצה לשימור אתרים.
צילום: Ella Pico
שלושה דברים מעניינים על רחובות:
- בארצות הברית מנסים תמיד לחפש את המדינה שתנבא את תוצאות הבחירות ותייצג את האמריקאי הממוצע. לאחר מחקרים סטטיסטיים, התברר שמדובר במדינת אוהיו. לפני בחירות 2013 התברר שגם בארץ יש לנו עיר מייצגת: רחובות היא "אוהיו הישראלית"
- כמו לירושלמים, גם לרחובותים נוצר סלנג ייחודי, עם מילים שהיו מוכרות רק להם כמו דוּ-פִּיָה לצינור (שאף הונצח כשם של רחוב). למי רוצה לעיין במילון המושבה - הרי הוא לפניכם
- מסתבר שגם ברחובות יש איפה לאכול וגם כאן בשוק
מה עוד אפשר לראות סביב רחובות?
- פרדסי רחובות הולכים ונעלמים, אך אפשר בהחלט לראות כמה אתרי טבע וחקלאות במסלול טיול של עמית מנדלסון למזרח רחובות
- מצפון מערב לרחובות, לכיוון נס ציונה, פורח מדי שנה (מסוף מרץ) שדה ענק של פרגים אדומים, שגם עליו כתב עמית
- מי שרוצה לבקר בעיר קרובה מעניינת יוכל להנות מביקור באשדוד: בין נמל, חולות וים
- יש האומרים שחיים וייצמן בחר במקום כי ממנו נשקפת יבנה, המסמלת את חכמת היהדות, וגם ירושלים
קישורים לאתרים הסוקרים את התיישבות הראשונים ברחובות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה