יום חמישי, 10 בספטמבר 2015

חלילים, תאנים ומשחקי ילדות בפארק ירושלים



בעונה זו של השנה, מלאו 14 שנה לפיגוע הנורא במגדלי התאומים בניו יורק. לא רבים יודעים שיש גם בארץ אנדרטה מרשימה לציון האירוע, ממש ליד הכניסה לירושלים. האנדרטה נמצאת בלב "פארק ירושלים", ולידה גם אתרי טבע יפים (עם פריחת חצבים), פארק ובו משחקי ילדות של פעם, מעיינות ואתרי טבע נוספים.


איך מגיעים?
מכביש מס' 1 נפנה צפונה במחלף מוצא ומייד לאחר שנעבור מתחת לכביש, נפנה ימינה בדרך עפר לכיוון מזרח, שתוביל אותנו לאחר נסיעה קצרה לחניון של עינות תלם.
*** כל האיזור נמצא בתנופת פיתוח וסלילה. קחו בחשבון שינויים אפשריים בתוואי השבילים ובשילוט ***
*** בגלל שריפה שכילתה חלקים גדולים מהצמחיה בסוף מאי 2016, השטח חלק מהמקומות שכתוב עליהם כאן, נפגעו ***


צילום:דודי הולצמן

מהחניון נעלה תחילה במעלה נחל חלילים, יובל קטן של נחל שורק. מולנו בתי מבשרת ציון, והנחל עובר בין בוסתנים ועצי פרי נטושים. בימים שקטים, ואם לא נרעיש, נבחין בצבאים, תנים או שועלים. לאחר כמה מאות מטרים, נראה על גדת הנחל מערות שלהן פתחים מקבילים, שיוצרים דמות הדומה לחורים של חליל. אלו המערות שנתנו לנחל חלילים את שמו. הן נוצרו כתוצאה מתופעת ה"קארסט" - מי הגשמים ממיסים בתוכם פרמן דו חמצני, והופכים לחומצה חלשה ש"אוכלת" את הסלע ויוצרת מערות, חורים, נטיפים וזקיפים.
אפשר להמשיך במסלול עד הישוב מבשרת ציון, ואילו אנו נחזור בחזרה לחניון של עינות תלם. בעונה זו של השנה אפשר לראות כאן שפע של חצבים


צילום:איילת לב-ארי שלי


צילום:hanay

"עמק הארזים" הוא שם שניתן לקטע של נחל לוז, יובל של נחל שורק, שבו ניסו בתחילת המאה ה-20 להקים התיישבות חקלאית. המקום עבר גלגולים שונים, וננטש במאורעות 1936. ראשוני המתיישבים, שקראו למושבה "בית טלמא", חשבו שהברושים בעמק הם ארזים, וטעותם נשארה עד היום.
"עמק הארזים" הפך לפני כשנה לפארק מיוחד במינו: בעזרת האומן עופר קוטלר, הוא הפך למקום שישחזר את משחקי הילדות של פעם: עמדות למחבואים, סולמות וחבלים, משחקי קופסה למיניהם - והכל מאבן. אפשר להשתמש באבנים ובמקלות שמוצאים, ואפילו את סוגיית זריקת הקוביה פתרו בצורה אלגנטית: מתקן אבן ובו חרותים המספרים של הקוביה, שעליו מטילים אבן מרחוק ורואים במה פוגעים. מומלץ מאוד לילדים, לילדים ברוחם, ולמי שזוכרים עדיין שפעם היו ילדים.
במשחקים נטועים ליד בוסתן ובו עצי אגוז, תות עץ, תאנה ועוד, כל עץ נותן את פריו בזמן המתאים. ספטמבר הוא זמנן של התאנים
המעיינות הקטנים שנובעים בעמק מכוסים בסבך פטל קוצני ובירוקת, והם לא משמשים לרחצה, אך בעבר, כשניסו להקים במקום התיישבות חקלאית הם נמצאו כמים טובים וראויים לשתיה.



צילום:דודי הולצמן

צילום:דודי הולצמן


צילום:דודי הולצמן

אנדרטת התאומים
ממש בימים אלה, לפני 14 שנה, מחבלים מארגון אל-קאעידה חטפו מטוסים ופוצצו אותם אל תוך מגדלי התאומים. מטוס נוסף התרסק על הפנטגון, והרביעי שהיה אמור להתרסק על הבית הלבן - נפל לקרקע אחרי מאבק של הנוסעים בחוטפים. האירוע, בבוקר 11 בספטמבר 2001 היה אירוע מחריד ומכונן לכל אמריקאי בפרט, ולכל אדם באשר הוא. אמריקה שלאחר 11 בספטמבר לא היתה אותה מדינה.
בניו יורק נבנה אתר זכרון מרשים, ובגלל היחס המיוחד בין אמריקה לישראל, נחנכה אנדרטה מרשימה בעמק הארזים. באנדרטה חרותים שמות כל הנספים, יש בה מונומנט דמוי דגל מקופל ומיכל ובו שרידים מבניני התאומים שקרסו.
איך מגיעים: ממשיכים מעינות תלם מזרחה לדרך עפר שממשיכה ככביש, ומוליכה אל האנדרטה (כ-4 ק"מ).

צילום: ד"ר אבישי טייכר




עוד על הקשר בין ארצות הברית לישראל בפוסט שכתבתי לפני 3 שנים

פקעת של כבישים וגשרים
כחלק מפרוייקט עצום של חיבור ירושלים לשפלה, הופכים סדרי בראשית גם ליד עמק הארזים. אין ספק שזו הפרעה לנוף הפסטורלי, ואף פגיעה בטבע, גם אם האתרים עצמם ספציפית לא נפגעים. ממש בסמוך גשרים הולכים ונבנים, לשימוש הכביש המחודש לירושלים ומסילת הרכבת המהירה שתחבר את תל אביב וירושלים בפחות מחצי שעה. מנגד, כל האיזור מוגדר כחלק מפארק סובב ירושלים, ויש מאמץ גדול של גופים רבים לשמור על השטחים הפתוחים.

ב-1952 הקים זאב טור-סיני חווה בפאתי פרזדור ירושלים המיושב למחצה, ממש על הקו הירוק. החווה היתה פורצת דרך באימוץ זני פירות מיוחדים, וניטעו בה אלפי עצי פרי שהתאימו להר. בהמשך, העיר התקרבה אל החווה, אך היא קיימת עד היום, ואפשר להתארח בה בצימר, בגן אירועים או סתם לביקור במקום ולסדנת בישול.
ההגעה אל החווה היא בהמשך הדרך של אנדרטת התאומים. לידה יש מצפה נוף בשם "מצפה טורצ'ינר" על שם המשפחה האמריקאית שתרמה את המקום.

מצפה נפתוח
ממזרח לנו גבעה יפה בשם מצפה נפתוח. ממנה רואים את העמק המקסים של ליפתא, אליו נגיע בהמשך. הגבעה קורצת מאוד לבעלי ממון, ששואפים להקים עליה שכונת מגורים, כחלק מתכנית להקיף את כל ירושלים במיזמי בניה. לדעתי, מעבר לפגיעה הנופית, ראוי לחזק קודם את מרכז העיר. יש בו עדיין שטחים בשפע ואפשרויות ל"פינוי-בינוי". נקווה שהמקום יישאר במתכונתו לזמן רב.

מכאן אפשר להגיע ברכב שטח וברגל לשכונת רמות ולכפר-המעיין הידוע "ליפתא". זהו גם מקום מצויין לצפות בצבאים שרבים מהם חיים כאן.
מי שאין ברשותו רכב שטח, יצטרך לחזור ולהגיע לכניסה לירושלים, משם יש ירידה לכפר ליפתא. דרך אחת היא ממחלף גולדה מאיר: סעו בשדרות גולדה מאיר מצפון לדרום. ממש מתחת לגשר המחלף יש דרך שפונה ימינה. רדו בזהירות. בקצה הדרך יש חניה, וממנה לכו עוד כמה מאות מטרים דרומה מערבה. דרך אחרת היא ירידה רגלית מהכניסה לירושלים, מתחנת הדלק לכיוון שדרות בגין.

צילום:נדב קנה

הכפר ליפתא, הצמוד לכניסה לעיר כולל בתוכו מעיין פופולארי ושרידים מרשימים של הכפר הערבי ששכן כאן עד 1948
יש הטוענים, ששם הכפר משמר את שמו של פרעה מרנפתח, והוא נקרא בימי התנ"ך "מי נפתוח", בגבול בין נחלות יהודה ובנימין. בערבית מתחלפות האותיות "ל" ו"מ" (תודה לאבשלום קור על המידע).
עד מלחמת העצמאות שכן כאן כפר גדול מאוד, ששלט במידה מסויימת על הדרך לעיר, ותושביו השתתפו במאורעות נגד היהודים. בהתנגשויות האלימות בתחילת מלחמת העצמאות הכפר נעזב, וכבר מפברואר 1948 הוא היה בשליטת ההגנה.
לאחר קום המדינה ניסו לישב בו עולים חדשים, אך הנסיון נכשל והכפר ננטש. רוב הבתים נותרו במצב חרב למחצה, והדבר שיווה לישוב, על המורד התלול בכניסה לעיר, הילה מיוחדת, בעיקר בגלל המעיין הגדול ועצי התאנה הנפלאים. הוא הפך למוקד שבו ישבו אנשים מעט "יוצאי דופן" - מי שברח מהבית או שלא היה לו בית, מי שהתמכר לסמים, וגם כנופיית ליפתא המפורסמת, ששאפה לפוצץ את מסגדי הר הבית. כרישי הנדל"ן לטשו את עיניהם גם הם למקום, אך בגלל הסמליות בהריסת כפר ערבי ליד ירושלים - זה לא קרה. בשנים האחרונות "אימצו" חסידי ברסלב את המקום, והם משתמשים בו לטבילותיהם הרבות, לעיתים תוך חיכוך עם האוכלוסיה הכללית.
אפשר לשוטט בין הבתים הפסטורליים (אך המוזנחים) ולהגיע למעיין הגדול ולבריכה. הבריכה מוזנת ממעיין שכבה ויש ניקבה שאפשר ללכת בה עד לנביעה עצמה. בליפתא נמצא גם אחד מעצי התאנה הטובים והגדולים באיזור ירושלים. ספטמבר הוא בדיוק הזמן לכך.
בליפתא צולמו חלקים מהסרט "מישהו לרוץ איתו", על פי ספרו של דוד גרוסמן. 


צילום:ורד נבון


צילום:ורד נבון


צילום:דרור פייטלסון

גישה משכונת רמות וגן הקיפוד
אל מערכת השבילים שבין רמות, הכניסה לירושלים ומוצא, אפשר להגיע גם מתוך שכונת רמות, ברגל ובאופניים. בדרום מערב רמות, ליד מרכזון מסחרי, נמצא "גן הקיפוד", ולידו שביל שיורד אל תוך השטח, בין עצים ופריחה יפה (באביב).

מידע על שביל ירושלים, שעובר בעינות תלם וליפתא


צילום:006







תגובה 1:

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז