יום שלישי, 8 במרץ 2016

בעקבות האירוס הנצרתי - הר יונה ונצרת עילית

 
צילום: דודי הולצמן

לכל אירוס מבין אירוסי ההיכל היפים הפורחים בארץ יש את המקום והמועד הייחודיים לו. הפעם נצא לנצרת עילית בעקבות האירוס הנצרתי, שפורח במספר מוגבל של מקומות בארץ.
מקומות פריחתו הם מעטים למדי - רובם בהרי נצרת והגליל התחתון, ובעיקר - ליד נצרת עילית.

קצת על נצרת עילית
דוד בן גוריון חשש בשנות החמישים מכך שהגליל המרכזי ריק מיהודים. הוא החליט על הקמת עיר יהודית לצד נצרת הערבית, ומאז 1957 החלו להתיישב בה יהודים, ילידי הארץ, ואחר כך עולים. המדינה השקיעה בה לא מעט, ואף מיקמה את קרית הממשלה המחוזית של כל הצפון בעיר. גם תעשיית הרכב התמקמה בעיר, והיא התפתחה עד ל-25 אלף נפש בשנות השמונים. הקרבה לנצרת הערבית, על מצוקות הדיור שלה, הביאה גם ערבים מנצרת לגור בעיר, ובשנות התשעים התיישבו בעיר עשרות אלפים מעולי ברית המועצות לשעבר. העיר התפתחה מזרחה אל רכס הר יונה, ולאחרונה התחילה בניה לאוכלוסיה החרדית, תוך ניצול המחירים הזולים.

העיר צמודה לאתרי טבע ונוף (למרות שבעבר העיר ניסתה לקדם תכניות בניה גם על אתרי פריחה), וחלק מבתיה אף משקיף על רכסי הגליל ועל עמק יזרעאל. היא לא יכולה להתחרות באתרים הרבים של נצרת הערבית, אבל פורח בה (בינתיים...) אחד הפרחים היפים והנדירים בארץ - האירוס הנצרתי, יעד טיולנו להיום.
הלוגו של העיריה מבוסס על האירוס הנצרתי.

אירוסים על ההר
ניסע בשדרות מעלה יצחק, הכביש הראשי שעובר ליד כל שכונות נצרת עילית. מדרום-מזרח לנו נראה את התבור ואת מרחבי הגליל המזרחי. נעבור לצד מרכזים מסחריים ואיזורי תעשיה, עד שנראה מימיננו את הכפר עין מאהל.
מעט אחרי הפניה לכפר, נראה משמאל הר מיוער, ודרך (בדרך כלל חסומה בשער) מוליכה אליו. נחנה בסמוך, ונתחיל לצעוד בדרך שמעפילה במדרון מתון אל הר יונה.
צילום: דודי הולצמן


ככל שנתקרב לפסגה, נראה יותר ויותר פרחים: רקפות ועיריות, דמומיות אדומות ויפות, דבורניות, ומדי פעם נראה אירוס בודד, בולט בצבעו הלבן-תכלת עם הנקודות השחורות-סגולות.
צילום: דודי הולצמן

בדרך אל הפסגה, נוספים עוד ועוד אירוסים מרהיבים. מדי פעם נראה עוד מקבץ ועוד מקבץ מציצים בשולי היער.
צילום: דודי הולצמן

פסגת הר יונה
איך הגיע השם הר יונה למקום הזה? מכירים את יונה הנביא? על פי המסורת הערבית, הוא קבור בכפר משהד הסמוך (ממערב להר), וכבר במאה ה-19 הראו שם את קברו. בשנות החמישים החליטה ועדת השמות לתת את השם להר על שם הנביא הידוע.
מפסגת ההר נוכל לצפות למרחוק, בעיקר צפונה ומזרחה, אל הרי מירון ולעיתים אפילו עד החרמון. זו הפסגה הגבוהה ביותר בהרי נצרת.

האדמה על ההר התבררה כלא מתאימה לחקלאות. זו הסיבה שלא נבנה עליה כפר, ושההר מאויים על ידי תכניות בניה. ההר לא מוגדר כשמורת טבע, ולמרות שנראה שלא יבנו עליו, הסכנה לא חלפה.
השכונות העוטפות את מורדותיו נקראות גם הן "הר יונה".

עוד אירוסים וקניות
נחזור לכביש וניסע דרומה עד לבית העלמין החדש של נצרת עילית. מצפון לו יש שדה נוסף וגם בו אירוסים נצרתיים. ממול לבית הקברות נבנה לאחרונה "מרכז המזון", סופרמרקט ענק וחנות כלי בית עצומה, פתוחות בשבת, ולידן מרכז מסעדות. זהו המרכז המסחרי עם החניה היפה ביותר - היא על גג הבניין, צופה אל התבור ואל יער בית קשת.
צילום: דודי הולצמן
ממזרח לנצרת עילית משתרע יער עצום ופורח, עד לתבור, לקיבוץ בית קשת וצפונה עד לצומת גולני. זהו יער בית קשת, שקק"ל סללה בו דרכים, הכשירה אתרי פיקניק, מסלולים ומצפורים. אפשר לשלב אותו בטיולנו, לנסוע לאורך הדרכים שבו ולצאת באחת היציאות של היער. היער פורח מדצמבר ועד אפריל - כלניות, רקפות, עיריות, נוריות ועוד. כיפתו המעוגלת של התבור נראית מכל מקום, וכמובן שגם היא ראויה לטיול משלה.
חלק מהיערות ניטעו עוד בימי המנדט, ורובם על ידי קק"ל.
10 קילומטר מדרום לנו, יש אתר נוסף של פריחת אירוס נצרתי, על גבעת המורה שבמזרח עפולה. כאן מדובר בשמורת טבע יפה ומוכרזת, שנגיע אליה בטיפוס בפיתולי ההר. מכאן נזכה כ"בונוס" גם בתצפית אל הגלבוע ועמק בית שאן, ובמורד הגבעה גם שדה ענק של תורמוס הרים כחול

צילום: דודי הולצמן



ועוד בסביבה
  • אירוסים נצרתיים נשתלו באופן מלאכותי בבתי קברות מוסלמיים. פרט למקומות שהזכרנו, נראה אירוסים נצרתיים במורדות הרי נפתלי ובנחל דישון 
  • לנצרת עילית יש שביל אופניים (סינגל) לטובת רוכבי העיר וכלל ציבור חובבי האופניים: 
  • למי שרוצה לטייל בנצרת: העיר בה התבשרה מרים על הריונה ובה גדל ישו הנער היא קדושה לנצרות ויש בה כנסיות רבות, שוק, מסעדות ועוד אתרים רבים. פקוק בשבת, אבל שווה ביותר 
  • בנצרת עילית נמצא מרכז המבקרים של מפעל השוקולד של עלית. מומלץ לא רק לילדים

עוד מהבלוג שלי על אירוסים

צילום: נועה עדן רפאלי



תגובה 1:

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז