יום שני, 24 באוקטובר 2016

לקראת השנה האקדמית החדשה: סיור בקמפוס אוניברסיטת תל אביב

מוקדש לאשתי היקרה פועה, עובדת ובוגרת אוניברסיטת תל אביב

תל אביב, שהיתה העיר הגדולה בארץ בשנות החמישים והשישים קצת התקנאה בחיפה ובירושלים בעלות המוסדות האקדמיים. בתל אביב כבר היה בית ספר גבוה למשפט וכלכלה, גן זואולוגי באבו כביר, ואקדמיה למוזיקה. ראש העיריה חיים לבנון יזם את איחוד המוסדות האלה לאוניברסיטה אחת. הוקצתה קרקע ליד שכונה חדשה בצפון תל אביב בשם רמת אביב, על חורבות הכפר שייח-מוניס שתושביו עזבוהו ב-1948, ובהדרגה, החל ב 1956 (שנת הלידה הרשמית של האוניברסיטה) קם הקמפוס על עשרות בניניו, ונחנך סביב 1964. מאז עברו שנים וסטודנטים רבים חלפו בשבילי ובניני הקמפוס. הקמפוס הפך למקום מרשים, עם בנינים ייחודיים, מדשאה ענקית שצפה לים ופסלים רבי רושם. כיום לומדים באוניברסיטה 30 אלף סטודנטים.
ייתכן שהיוקרתיות של השכונות סביב האוניברסיטה נובעת מהקרבה הזו לקמפוס.
לקראת שנת הלימודים האקדמית שתפתח בעוד כמה ימים נסייר בקמפוס, בין הבניינים והפסלים.

כיכר אנטין
נתחיל את הסיור בכיכר הכניסה המערבית לקמפוס, היא כיכר אנטין. ברחבת הכיכר יש לוחיות ובהן חרוטים אימרות, נוסחאות וקטעי טקסט מכל מגוון ענפי המדע. מעל הכיכר מתנשא בנין הגלריה האוניברסיטאית, ובה מוצגות תערוכות מתחלפות, ובגן יש תערוכת קבע של פסלים. לאחר בדיקה ביטחונית ניכנס לתוך הקמפוס

צילום: דודי הולצמן

אל הרחבה המרכזית
מהכיכר עולה שדרה אל רחבת הדשא המרכזית. לאורך השדרה מתנוססים דגלים, ובצידיה ממצאים ארכאולוגיים חשובים שהתגלו בחפירות שניהלה האוניברסיטה - עמודים, כותרות ומשקופים.


 צילום: דודי הולצמן
 
מימיננו נשמע לעתים צלילים מבנין בית הספר למוזיקה הסמוך. אם נסב ראשנו לאחור, נראה את הים במערב. נגיע לרחבה המרכזית, שטח דשא ענק, וסביבו פרושים רבים מהמבנים העיקריים בקמפוס, פסלים מרשימים ומקום מתאים להופעות מרובות קהל. על הדשא פזורים עצים מצלים, ובכלל הרחבה היא מקום מפגש מהנה ומועיל לסטודנטים.
נפנה אל הבנין הצפוני ברחבה, הוא בנין מקסיקו. בדרך נראה פסל גדול של האמן יגאל תומרקין ששמו ״התרחשויות״. מכל צד מראה את הפסל אחרת, וכבונוס נראה את הים מרחוק.


צילום: דודי הולצמן
 
בנין מקסיקו (שנתרם על ידי הקהילה היהודית שם) הוא משכנה של הפקולטה לאומנויות. בכניסה נראה פסל דמוי טוטם מקסיקני, ובתוך הבנין ציור קיר של האמן דוד שריר (מגדל בבל), פסלים של התורמים ויצירות אומנות שונות מתחלפות על הקיר.
צילום: דודי הולצמן

צילום: דודי הולצמן


הספריה ובית התפוצות
ממזרח לבנין מקסיקו נמצא הבנין היפה והמרשים של הספריה המרכזית. עיצובה הארכיטקטוני (ע"י האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר) זיכה אותה גם בפרסים וגם בהנצחה על בולים. המבנה מזכיר לאחדים ספר ולאחרים אוניה. הוא נראה אטום מבחוץ, ואולמות הקריאה שבפנים מסודרים סביב גן פנימי. הכניסה לאולמות הקריאה היא לסטודנטים בלבד, אך אולם הכניסה פתוח לכל ויש בו תערוכות מתחלפות. מול הכניסה לספריה יש פסל דמוי כנפי פרפר בשם ״רוח החופש״, פרי עבודתו של האמן דודו גרשטיין


צילום: דודי הולצמן
 
בהמשך לספריה נמצא בנין מוזיאון בית התפוצות שהוא מוזיאון עצום לתולדות ההיסטוריה של העם היהודי בגולה. לפני בית התפוצות נמצא הפסל היפה של האמן רון ארד ״קשר״, מוקדש ליהודי אתיופיה.

צילום: דודי הולצמן
 

צילום:שאולה הייטנר

סביב בנין צימבליסטה
נפנה דרומה, מולנו נראה בנין מעט מוזר למראה, בעל שני צריחים - זהו בנין צימבליסטה ליהדות, תוכנן על ידי האדריכל מריו בוטה. לפני שניכנס פנימה נראה את האנדרטה הצנועה לזכר חללי מערכות ישראל מבין הסטודנטים ואנשי הסגל, במעין גומחה שקועה באדמה.

צילום: דודי הולצמן
 
ניכנס לבנין צימבליטה עצמו, שכולל בית כנסת מודרני ומיחד, ומולו אולם כנסים.

צילום: דודי הולצמן
 
נצא מצידו הדרומי של הבנין אל הדשא שלפני בית הספר למשפטים ובו פסל אדום דמוי כיסא. מכאן נשקיף דרומה אל היכל המתכת והזכוכית הידוע כאודיטוריום סמולרש, אולם יפהפה ומודרני למופעים וכנסים.

צילום: יאיר חקלאי

איזור המדעים המדוייקים
נקיף את בנין צימבליסטה ממזרח, ונגיע לשורת הבניינים המשרתים את מדעי הטבע והמדעים המדוייקים: כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ומדעי המחשב. בחזית בנין הכימיה ניצב פסל של אלברט איינשטיין.


צילום: ד״ר אבישי טייכר
 
הבנינים האלה מגיעים עד לכיכר איינשטיין, שמול בית התפוצות. מכאן מזרחה יש שער יציאה משטח הקמפוס המגודר. נצא דרך השער המגודר לרחוב קלאוזנר.

הגן הבוטני
נחצה את הכביש ונגיע לגן הבוטני של האוניברסיטה (הכניסה בתשלום). בגן הבוטני יש אוסף גדול של צמחי הארץ והעולם, ממגוון בתי גידול. גולת הכותרת היא ״בית השורשים״, במבנה תת קרקעי שמאפשר צפיה בצמחים ״מלמטה״ מתוך השורשים החשופים. יש גם גן קקטוסים, גן צמחי תועלת, גן צמחי רפואה ואפילו גן לעוורים עם הסברים בכתב ברייל.
*** נכון להיום, בגלל העבודה על מוזיאון הטבע שנבנה בסמוך, הגן נראה מעט מוזנח. הכניסה אליו חינם, והוא יעבור, כך אני מקווה, שיקום ויחזור למצבו המקורי ***

מדרום לגן הבוטני, לאורך רחוב קלאוזנר, נמצא הגן הזואולוגי של האוניברסיטה. הכניסה בתשלום ובתיאום מראש. כאן יש מעין גן חיות לימודי קטן, ובו בעלי חיים ממגוון בתי הגידול בארץ - עופות, יונקים וזוחלים. בגן מנסים להרבות מינים בסכנת הכחדה בגרעיני רביה תוך טיפול ומעקב אינטנסיביים. הגן הזואולוגי כולל גם מאגר לאומי של כל המגוון הגנטי ואוספי הטבע הלאומיים שמוקמים בימים אלה, ויפתחו בקרוב.


צילום:eman 154

גוף בשם ״קמפוס טבע״ מארגן פעילויות וקייטנות בנושאי החי והצומח למגוון גילאים

בנין הסביבה
מדרום לגן הזואולוגי, צופה על נתיבי איילון ופארק הירקון, נמצא הבנין החדש של בית הספר ללימודי הסביבה. הדעות על הבניין שנויות במחלוקת - מהערכה רבה לעיצובו ולשילוב האלמנטים הסביבתיים בו - ועד ביקורת קשה. לא משנה מה תהיה דעתכם על הבניין, הנוף ממנו מרשים, והוא בולט, חדשני ויוצא דופן. אם נמשיך דרומה מבנין הסביבה נוכל ללכת על טיילת במורד עד לתחנת הרכבת, משקיפים על שכונות עבר הירקון של תל אביב, על רמת גן ובני ברק. בימים עברו, כאשר קולנוע הדרייב-אין היה פעיל, מכאן היה אפשר לצפות בסרט בחינם...

מחוץ למסלול שתיארתי, בחלקו הדרומי של הקמפוס, נמצא הבית הירוק, שמשמש כמועדון הסגל של האוניברסיטה וגן אירועים.
הוא נמצא בלב מה שהיה פעם הכפר הערבי ״שייח מוניס״. במקור זה היה ביתה של אחת המשפחות המכובדות בכפר, והוא עמד על תילו בעוד שאר הכפר הפך לחורבות, בתים דלים לעולים חדשים, ואחר כך למגרשי חניה ובניני הקמפוס. ב-1991 הוא שופץ, תוך שמירה על המאפיינים ה״אוריינטליסטיים״, אך גם תוך הריסת הבית עצמו, כך שמה שרואים היום הוא שחזור של הבית.
הקמת האוניברסיטה על אדמות שייח מוניס הפכה לטיעון בידי אנשי ימין נגד האוניברסיטה (הידועה בדעות השמאל של רוב המרצים) שיושבת דווקא על חורבות כפר ערבי שתושביו גורשו וברחו


צילום:אורי

הבנינים ה״אפורים״
בין כל הפסלים והבניינים הבולטים, יש הרבה בתי בטון, יעילים, צנועים ונוחים, ובהם נערכות רוב ההרצאות. אבל גם להם יש חשיבות ארכיטקטונית מרובה, נעשתה בהם מחשבה רבה בתכנון ובעיצוב, והם חלק מהזרם הברוטליסטי באדריכלות הישראלית. כזהו למשל בניין גילמן שבו שוכנת הפקולטה למדעי הרוח, ושורת הבניינים ממזרח לבית התפוצות, בהם ממוקמים לימודי המדעים המדוייקים. מיכאל יעקבסון הקדיש לרבים מהבנינים האלה כתבות בבלוג שלו. לחובבי ארכיטקטורה הארד-קור.


ציפורי הקמפוס, חתולי הקמפוס
שפע הצמחיה והעצים הפכו את הקמפוס למקום בו חיים עשרות מיני ציפורים. בפינות שונות יש שלטים עם הסברים על הציפורים ברחבי האוניברסיטה.
צילום: דודי הולצמן

ריבוי מקומות ההסעדה והשטח הגדול ללא מכוניות, יחד עם עובדים חובבי חתולים, תרמו לכך שהקמפוס הוא גם עדן לחתולים. יש תמיד מי שמאכיל אותם, מסרס/מעקר ומניח קערות עם מים לימי הקיץ הלוהטים. יש גם חתולים שנכנסים לבנינים, כמה מהם גם מגיעים להרצאות, ועל פי השמועות יש גם כאלו שזכו לתואר... 
בין בית הספר לרפואה שבצפון ועד בניני ההנדסה שבדרום, מתחת לאדמה, נמצאת מנהרה. רבים מהמבקרים והעובדים בקמפוס הירוק לא מעלים בדעתם שממש מתחתיהם נמצאת מנהרה ארוכה. יש למנהרה פתחים נסתרים מכמה בנינים בקמפוס, והעובדים משתמשים בה לטיפול בתשתיות ואף להובלת חומרים. הכניסה לשם רק בתיאום מראש

קישורים מעניינים

  • מסלול סיור מומלץ מאתר האוניברסיטה
  • סיור בקמפוס באתר וואינט
  • כל הכתבות על אוניברסיטת תל אביב בבלוג של מיכאל יעקבסון 
  • פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטת תל אביב ב-1964
     


  • "בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
    מדרש קהלת רבה, ז