יום שבת, 13 במאי 2017

ממירון ועד חצור - בין יערות וקברים קדושים

לפני יותר מעשרים שנה ביקרתי בפעם הראשונה (והיחידה...) במירון בל״ג בעומר. הופתעתי מהעוצמה של הצבעים, הריחות והאמונה האדירה של חרדים ומסורתיים, אשכנזים ומזרחיים - מהאירוע העצום הזה. מי שהגיע מעולם שכלתני, בין אם דתי ובין אם חילוני, יכול להרגיש בדקה הראשונה ניכור, אולי אפילו רתיעה מאירוע השיא של השתטחות וחגיגות על קברי צדיקים. אבל אם כל כך הרבה אנשים אומרים שזה טוב להם, שהם נושעים מצרותיהם, מבלים בין כל המוני בית ישראל, מתפללים, אוכלים, מי אני שאקלקל את החגיגה?
יש ביהדות שני כוחות או זרמים בכל הקשור ליחס לקברים קדושים: יש מי שרואה בעליה לקברים מנהג אלילי-כמעט, ושולל את התופעה מכל וכל, ואף מגבה את זה בנימוקים הלכתיים.
מנגד, בקרב קבוצות רבות, ההשתטחות על קברי צדיקים, האמונה שתפילה על הקבר תעזור, וההילולות לזכר צדיקים - מקובלות ואהובות. נראה שבעשרים השנים האחרונות זה רק הולך וגובר
הטיול של היום יעבור בין כמה קברים קדושים בצפון, כל קבר וסגולתו הוא, מה גם שרובם ממוקמים במקומות יפים. הוא לא יכסה את כל הקברים (יש עשרות רבות וכל פעם נוספים חדשים) אבל ישפוך, אולי, מעט אור על המקומות האלה

קבר רשב״י
נתחיל בקבר הגדול והמפורסם מכולם - קבר רבי שמעון בר יוחאי. הרשב״י או ״רבי שמעון״, היה אחד מגדולי התנאים, בדור של מרד בר כוכבא. הוא נודע בהתנגדותו וחוסר הערכתו לשלטון הרומי, ובזמן המרד התחבא עם בנו, למד איתו תורה, והם ניזונו ממעיין מים ועץ חרובים, 12 שנה, עד שהתגלה להם אליהו הנביא והודיע להם לצאת מהמערה.  על פי המסורת, רשב״י הוא מחבר ספר הזוהר (אם כי החוקרים מייחסים את חיבור הספר לרבי משה די ליאון מהמאה ה-13 בספרד). הוא מת בעיר עכברה (מדרום לצפת) והובל לקבורה במירון.

 צילום:Djampa

החל מסוף ימי הביניים,כשספר הזוהר התבסס, הפכה העליה לקבר רבי שמעון להילולה גדולה ביום פטירתו (ל״ג בעומר), שהפכה גדולה משנה לשנה.
הכבישים נסגרים, ו-400 אלף אנשים מגיעים לחגיגה. כאן עורכים רבים את טקס ה״חלאקה״ - התספורת הראשונה לילד. מדליקים מדורה ענקית, רוקדים אל תוך הלילה סביב האש והקבר, ומתפללים לישועה על ידי הצדיק. מאות מקבצי נדבות ואלפים שבאים להיוושע ולהתברך בקבר. מדובר באחד האירועים הססגוניים ביותר בארץ.

 צילום: Netanel H

כבר במאה ה-16 העביר הרב יוסף קארו (מחבר ה״שולחן ערוך״) ביקורת על ההילולה, זו היתה גם דעתו של החת״ם סופר, וכך עשו רבים בשנים האחרונות, בעיקר כי לחגיגות מלווה התמסחרות קשה, פשע, ופגיעה בסביבה.
כך או כך, מדובר באירוע מיוחד. אפשר כמובן להגיע לקבר ולהתפלל בשאר ימות השנה. הקבר נמצא ממש מצפון למושב מירון. לא הרחק ממנו נמצאים קברי התנאים הלל, שמאי ויוחנן הסנדלר

יער ביריה
מצומת מירון נפנה מזרחה לכיוון צפת. הכביש עובר ביער מירון, וכל כמה קילומטרים נראה פניה לקבר עתיק זה או אחר, חלקם של שמות שלא אומרים לנו אולי הרבה, אבל יש לא מעטים שבאים להתפלל שם: קבר כורספדאי, אלקנה ועוד. רובם סביב הישוב החצי-רשמי קדיתא.

בצומת עין זיתים נפנה שמאלה (צפונה) ומיד ימינה לדרך נוף יער ביריה. קק״ל השקיעה מאמצים וכספים רבים ביער, יש בו פינות פיקניק, מעיינות קטנים, בית כנסת עתיק (נבוריה) ופה ושם... כן... עוד קברי צדיקים. יש ביער חלקת ארזים נפלאה, ואפשר להגיע ממנו גם לצפת, גם לחצור ובלב היער נמצא אתר מצודת ביריה ובו מוזיאון.


 צילום: ד״ר אבישי טייכר


  צילום: אבי הירשפלד

אך גולת הכותרת הוא קברו של ״רווק הנצחי״, הרב יונתן בן עוזיאל

עמוקה: קבר יונתן בן עוזיאל
יונתן בן עוזיאל, שחי עוד בימים בהם בית המקדש היה קיים, תרגם את ספרי הנביאים לארמית, שהיתה נפוצה ומדוברת בארץ ישראל. המסורת מספרת שהוא לא נישא מעולם, ולכן קברו מהווה אבן שואבת למחפשי שידוכים. כבר במאה ה-11 זוהה קברו ליד עמוקה שמצפון לצפת, ובעשורים האחרונים מספר הפוקדים את קברו עולה ועולה, עד כדי כך שהוא שני רק למספר המבקרים במירון. רבנים וארגונים שונים מארגנים אוטובוסים של מחפשי שידוך, ועזרת הנשים שבקבר - גדולה מעזרת הגברים. רבות מהמבקרות משאירות מטפחות ופתקים ליד הקבר, וכמעט תמיד נמצא בו בנות רבות מתפללות ומבקשות.
כדי להגיע למקום, סעו מצפת צפונה ליער ביריה, ומשם, על פי השילוט, לקבר יונתן בן עוזיאל. לא תהיו שם אף פעם לבד. העליה לקבר מקובלת לכל אורך ימות השנה אם כי יש המציינים את יום ההילולה שלו בכ״ו בסיוון

 צילום: ד״ר אבישי טייכר

העליה לקבר הגיעה עד ל״ארץ נהדרת״:
חוני המעגל וחנן הנחבא
מקבר רבי יונתן בן עוזיאל אפשר לרדת בדרכי היער היפות מזרחה עד לחצור הגלילית, שם נמצאים שני קברים של מורידי גשם מדופלמים - חוני המעגל וחנן הנחבא
על פי המסופר במשנה ובגמרא, חוני המעגל נודע בסגולתו להורדת גשמים. חורף אחד לא ירד גשם במשך זמן רב, ובאו אליו כדי שיציל את המצב. הוא חג עיגול סביב עצמו, ואמר שלא יזוז ממנו עד שירדו גשמים, וכך היה. זו סברה אחת לשמו ״המעגל״. סברה נוספת, היא שהוא עסק באיטום גגות באמצעות ״מעגילה״, אבן כבדה שהידקה את חומר האיטום לגג. גם מכאן מובן הקישור שלו לגשם. לידו קבורים נכדיו אבא חלקיה וחנן הנחבא. תפילה על קברי חוני המעגל ונכדיו מועילה להורדת גשם. 

צילום: אלמוג

לאורך כביש 866
מיער ביריה נתחבר דרך עין זיתים לכביש 866, שממשיך צפונה. לארכו מספר מקומות בהם יש קברי צדיקים. הבולט בהם הוא הישוב דלתון, לידו קבור רבי יוסי הגלילי, בניו ותלמידיו. השתטחות ותפילה על קבר רבי יוסי היא סגולה בדוקה ומנוסה לעקרות שמתקשות להיכנס להריון.
איך מגיעים? נוסעים מכביש 866 ופונים ימינה למושב דלתון. מיד אחרי הפניה למושב, פונים ימינה ונוסעים עוד כשני קילומטר אל ריכוז הקברים.

  צילום: קרלוס הגדול

ליד הישוב ריחניה נמצא קבר רבי יוסי הכהן. 

בקעת קדש
נמשיך עוד צפונה ונגיע לבקעת קדש. נפנה ימינה, ומיד נראה בצד ימין את המבנה הגדול הידוע כ״נבי יושע״. המקום היה קבר קדוש לשיעים שגרו באיזור עד 1948. מאז הוא נשאר עזוב למדי במשך שנים רבות. יש המזהים במקום את קברו של יהושע בן-נון.

 צילום: avi1111

נשוב על עקבותינו, וניסע מערבה בכביש 899, עד תל קדש. כאן היתה עיר פגאנית בתקופה הרומית, ובה נמצאו שרידי מקדש מרשימים. בכניסה לשביל הגישה למקום נמצאו שני ארונות קבורה רומיים גדולים ויפים. לא עבר זמן רב והם זוהו כקברי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, גיבורי ספר שופטים בתנ״ך, כולל שילוט מתאים (שהוסר בינתיים). העובדה שברק ודבורה קדמו ב-1000 שנה לקבר הרומי לא הפריעה לאיש, כנראה.

צילום: דודי הולצמן 

קבר מרדכי ואסתר
נמשיך בכביש 899 מערבה, העובר בנופי הגליל היפים ונופתע לראות את השלט המכוון לקבריהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה, ביער ברעם. ככל הידוע ממגילת אסתר, כל הסיפור התרחש בפרס. בעיר המדאן מראים עד היום קברים של אסתר ומרדכי, ובמשך שנים יהודים התפללו שם. איך הגיעו גיבורי המגילה לארץ? יש אמונה שבנה של אסתר, כורש (לא כורש הידוע כמלך פרס) העלה את עצמותיהם לארץ. החל מהמאה ה-13 יהודים זיהו את קבר אסתר ומרדכי בגליל, במקומות שונים, אך מה שהתקבע - האתר ביער ברעם, בתוך סבך של אלונים. 

צילום: Ori

זה קבר יהודי או קבר שייח׳, ובעצם מה זה חשוב?
רבים מהקברים היהודיים, שמושכים אליהם עוד ועוד מתפללים, זוהו בעבר כקברים מוסלמיים. חלקם ״גויירו״ לפני זמן רב, חלקם - רק בדורות האחרונים. יש מי שרואה בכך טעם לפגם. אני חושב, שאם יש אנשים שזה עוזר להם, שהתפילה במקום מרוממת את נפשם, ושהם (בכוח האמונה?) מקבלים מזור לצרותיהם - מי אני שאפגום בשמחתם. זה קיים בכל הדתות ובכל המקומות בעולם, ולא כל אחד יכול להיות ״יהודי שכלתני״ שמקיים מצוות ולומד תורה בלבד, ללא ״משהו לנשמה״ (פרופ׳ ישעיהו לייבוביץ׳ התנגד לכל הפולחן סביב קברים ואמר : ״אלוהים אינו קופת חולים!״)

המקרה הבולט הוא המקרה של קבר דן בשפלה - קבר שייח׳ שזוהה על ידי המוסלמים כקבר שמשון, ובעקבות סיפור שסיפר נהג הסעות שהמקום הוא למעשה קבר דן אבינו - הפך למוקד עליה לרגל, ואף נפתח בו כולל אברכים (בינתיים ״סר חינו״ של הקבר והוא זוכה לפחות ביקורים).

קישורים נוספים:

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז