יום שישי, 2 ביוני 2017

מלכות החרמון: אביב מאוחר ודובדבנים בצפון הגולן ובחרמון

צילום: ד״ר אבישי טייכר

האביב כבר מאחורינו. ברוב חלקי הארץ שולט הצהוב היבש, אבל יש מקום אחד שבו אין הדברים כך: האביב מגיע למרומי החרמון בחודש יוני. מהשלג נשארו אולי שלוגיות בודדות, אבל מזג האויר קריר והפריחה בעיצומה.

בתחילת יוני אנחנו גם מציינים 50 שנה למלחמה ששינתה יותר מכל את פניה של המדינה, מלחמת ששת הימים. מטבע הדברים, ציון האירוע מתמקד בירושלים, על כל חשיבותה וההיסטוריה העצומה שלה. אבל אנחנו מציינים גם 50 שנה למלחמה שהסירה את האיום מעל ישובי עמק החולה ועמק הירדן והביאה את מדינת ישראל לשלוט על רמת הגולן והחרמון. בשילוב מעניין, זו גם העונה שבה מתחילם לקטוף את הפירות חובבי הקור שגדלים בצפון רמת הגולן, בעיקר דובדבנים
צילום: יקי צימרמן

נתחיל את הטיול בנסיעה בכביש 99 מקרית שמונה מזרחה. נחלוף ליד אתרי המים הקסומים והקיציים (וכמובן אפשר לשלב ביקור בהם עם הטיול בצפון הגולן) - החצבני, הדן והבניאס

מפל הבניאס. צילום: דודי הולצמן

השטח עד קיבוץ דן היה בשליטת ישראל עד 1967. הבניאס היה בשטח שהיה במחלוקת ונשלט על ידי סוריה בפועל. לידו (אפשר להגיע מתוך השמורה) נפל טנק סורי לתוך המים בנסיון של הסורים לפלוש לישראל ביוני 1967.
נטפס במעלה רמת הגולן, ונפנה (על פי השילוט) לאחד מאתרי מורשת קרב החשובים ביותר בהיסטוריה של חטיבת גולני - תל פאחר

תל פאחר היה חלק ממערך מבוצר של מוצבים ששלטו על העליה מעמק החולה לצפון הגולן.
ב 9 ביוני 1967 עלו כוחות חטיבת גולני יחד עם שריון כדי להסיר את האיום מעל ישובי העמק.
הפריצה למוצב כללה גילויי גבורה מרגשים, שכיבה על הגדר כדי לעבור אותה, וקרבות עזים פנים אל פנים. רבים מהמפקדים שהלכו בראש הכוחות נפצעו ונהרגו, וחיילים מילאו את מקומם, תוך גילוי מנהיגות וגבורה
הקרב הכבד גבה מחיר של 34 הרוגים ופצועים רבים, ופתח את הדרך לצפון הגולן.
צילום: תמר מרום

עונת הדובדבנים
מתל פאחר נחזור לכביש 99 ונטפס במעלה הגולן. כבר לפני הישוב מסעדה נראה דוכנים שמציעים לנו דובדבנים ועוד פירות. הדובדבנים הם אחד הפירות העיקריים שגדלים בצפון הגולן, ומנצלים את החורף הקר הדרוש להתפתחות הדובדבן. הכפרים הדרוזיים (מסעדה, מג׳דל שמס, עין קיניה ובוקעתא) מתמחים בכך מזה זמן רב, ובעשרות השנים האחרונות הצטרפו גם הקיבוצים והמושבים לחגיגה, וחלקם מפעילים גם ״חווית קטיף״ - לקטוף לבד ולשלם על הקטיף, הפעלה מצויינת למבוגרים וילדים. יש כאלה במושב שעל, בהר אודם ובמקומות אחרים. צריך פשוט להסתובב בצפון הגולן ולמצוא מקומות אלה.
אין מדובר רק בדובדבנים, אלא גם בפירות יער אחרים, תפוחים ואגסים.


צילום: דודי הולצמן 
צילום: עדי פלמון

אביב בחרמון
מהדובדבנים נטפס אל החרמון, בין אם דרך נווה אטי״ב ובין אם ממסעדה למג׳דל שמס. השלג מכסה את הפסגה בדרך כלל מדצמבר עד מרץ, ואז נמס, מותיר אחריו שלוגיות - ״פסים״ של שלג שנערמים בעמקים שבמרומי החרמון, ונשארים לעיתים עד יולי. נגיע לאתר החרמון ונעלה ברכבל (לעיתים מאפשרים לעלות ברכב) אל אתר הרכבל העליון. גם אם יצאנו ביום חם של מעל 30 מעלות בעמק, נרגיש פתאום קרירות נעימה, לעיתים הרבה פחות מ-20 מעלות. בין השלוגיות והעמקים הקטנים נראה דבר מעניין: פריחת אביב, בחודש יוני, חודשיים אחרי רוב חלקי הארץ. זה נובע מהקור ומהשלג שמעכבים את הפריחה. 
רוב הפרחים פורחים במעין ״כריות״ קוצניות, בגלל הרוח העזה, וחלק מהפרחים הם ייחודיים לחרמון כמו פרגה קרחת, אגס סורי, שזיף הדב, דובדבן שרוע ועוד. 
 
צילום: שרה גולד


מרשים ומיוחד להסתובב בין הכרים הפרחוניים, וכבונוס לזכות בתצפית מדהימה - בעיקר לצפון הגולן ולעמק החולה, מגובה קרוב ל-2000 מטר
רשות הטבע והגנים מארגנת סיורים במרומי החרמון - באתרי הפריחה ומורשת הקרב

גבעת הקרב
במלחמת יום הכיפורים נפל מוצב החרמון בידי סוריה, וחייליו נפלו בשבי. לאורך המלחמה נעשו מאמצים גדולים שנכשלו לכבוש מחדש את ההר. רק בסוף המלחמה נעשה מאמץ משולב לכבוש את החרמון מחדש. הקרב הקשה וההרואי ביותר הוא הקרב של גולני, שטיפסו במעלה הקשה אל ההר, נלחמו מול הסורים שהיו מצויידים טוב יותר ונהנו מיתרון גובה, ובמחיר כבד של 55 הרוגים כבשו את המוצב הישראלי בחזרה. מכאן זכורה אמרתו של בני מסס, חייל גולני, בראיון לטלויזיה שכינה את החרמון ״העיניים של המדינה״ 
צילום: ד״ר אבישי טייכר

פסגת החרמון - מדוע לא בידינו?
ביום האחרון של מלחמת ששת הימים נכבשה כל רמת הגולן עד קו תילי הגעש. להשלמת ההשתלטות, טסו מסוקי ״סופר-פרלון״ של צה״ל אל החרמון, והאגדה אומרת שבגלל שלא הצליחו להגיע עד הפסגה ממש, השתלט צה״ל ״רק״ על החלק המוכר לנו כחרמון הישראלי, ששיא גבהו הוא במצפה שלגים, בגובה 2224 מטר.
שיא החרמון הוא בגובה 2814 מטר, ולפעמים נשאר בו שלג עד אוגוסט. החרמון שבידינו הוא רק 7% משטחו הגדול של הרכס, והשא נחלק בין סוריה, לבנון וכוחות או״ם
במלחמת יום הכיפורים שחרר צה״ל את המוצבים שנפלו בידי סוריה בתחילת המלחמה, אך גם על הפסגה עצמה. בהסכמי הפרדת הכוחות הועברה הפסגה לידי האו״ם שמיקם בו יחידת אלפיניסטים אוסטריים. היות שצה״ל שולט בחלק מההר, בעיקר בשטחים שפונים לגבול לבנון, נותר לנו שטח קטן למדי לגלוש, להשתעשע בשלג ולהנות מהפריחה.

עוד בסביבה
  • קלעת נמרוד - מבצר מוסלמי מרשים מימי הביניים, צופה אל כל עמק החולה. המבצר השתמר בצורה מצויינת, והוא היום אתר מוסדר של רשות הטבע והגנים. נמצא במעלה הדרך לחרמון  
צילום: GameOfLight
  • הישוב נמרוד - ישוב קטנטן בין נווה אטי״ב לחרמון, גבוה ומושלג בחורף, ובו חדרי אירוח ומסעדה
  • יער אודם - יער אלונים עבות, מקסים בשלג בחורף, פורח באביב וקריר ונעים בקיץ. על ההר יש אתר לקטיף פירות ויער האיילים. יש ביער האיילים אתר קמפינג ומספר רב של סוגי איילים ואנטילופות

יער אודם בחורף. צילום: דודי הולצמן

צילום: הארי גוסנס

עוד קישורים מהבלוג שלי:




טיול נעים!



"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז