יום שישי, 15 בספטמבר 2017

טנגו כפר סבא

העיר הגדולה בשרון הדרומי מקפלת בתוכה היסטוריה מעניינת ואפילו מעט נוף וטבע. טיול שאפשר לעשות את כולו או את חלקו ממש ״על הדרך״ כשמבקרים בעיר מסיבה זו או אחרת.

פוסט זה הוא אחד מסדרה של פוסטים שאני כותב, כמו אלו שפרסמתי על פתח תקוה, קרית אונו ועוד - שמראה שגם בעיר שנראית משעממת לכאורה - יש לא מעט פינות מעניינות

קצת היסטוריה:
לעיר כפר סבא היסטוריה ארוכה, והיא נזכרה כבר בימי בית שני  
ככל הנראה, על מקומה של כפר סבא העתיקה קם הכפר הערבי שגם שמו היה - כפר סבא.
ב-1903 יצאה קבוצה של בני איכרים מפתח תקוה להקים מושבה חדשה בשטחים שנרכשו שנים קודם לכן, ממערב לכפר הערבי. הם חפרו באר, שתלו עצי אקליפטוס, ובנו בנין אחד (״החאן״) - וכל התושבים גרו בצריפים.
במלחמת העולם הראשונה גורשו רבים מתושבי תל אביב לכפר סבא, שם הם גרו בתנאים קשים, מחלות ורעב. לאחר המלחמה, בזמן מאורעות 1921 נטשו התושבים והישוב נבזז. לאחר מכן הם שבו והתיישבו במקום.
בימי המנדט החלה כפר סבא לפרוח, ניטעו בה פרדסים והיא הפכה למושבה משגשגת. במלחמת העצמאות היא שכנה על קו החזית, וב״מבצע מדינה״ נכבשה כפר סבא הערבית.
לאחר קום המדינה נבנו שיכונים ובית חולים גדול, המושבה הפכה לעיר ואיבדה את צביונה החקלאי.
כיום מתקרבת אוכלוסית כפר סבא ל-100 אלף.

נצא לדרך!
בשנות ה-30 קנה יהודי עשיר ממצרים שטח מצפון מערב לכפר סבא, ובו תכנן גן גדול עם שדרות עצים ומגוון מיני צמחיה. הוא חשב לבנות שם בית נופש, אך הבית לא נבנה בסופו של דבר. הגן היה שייך לגורמים שונים שטיפחו אותו, צילמו בו סרטים ולא מעט חתנים וכלות באו להצטלם שם לפני החופה. השטח הוזנח עם השנים אך עדיין נותר מסתורי ויפה.

 צילום: ד"ר אבישי טייכר

בשנים האחרונות נבנתה לידו שכונת ״כפר סבא הירוקה״, ובמהלך הבניה הוא נפגע, שטחים ממנו נהרסו, וכיום אפשר לראות רק מעט מכל היופי הזה, ברחוב אנגל, בכפר סבא הירוקה. חבל.

מרכז העיר
מכאן נמשיך למרכז העיר. רחוב וייצמן חוצה את העיר ממערב למזרח לכל אורכה. מעט ממזרח לקניון ״ערים״ שוכן איזור פתוח של גנים ובליבו מרכז התרבות של העיר - בית ספיר, שמשמש להופעות ובו נמצא מוזיאון העיר. 


 צילום: דודי הולצמן

חלקו מוקדש לפנחס ספיר, שר האוצר המיתולוגי של ישראל, ותושב כפר סבא ולראשוני העיר, וחלקו לממצאים הארכאולוגיים שנמצאו בעיר. יש גם הרבה פעילויות לילדים בחופשות. 


 
העתק פסיפס בו מוזכרת העיר כפר סבא, מימי המשנה והתלמוד. מוצג במוזיאון.
 צילום: הינדה גלסנר

מחוץ למוזיאון יש בריכות מים עם צמחי מים ודגים.


 
צילום: ד״ר אבישי טייכר


מכאן נמשיך לאורך רחוב וייצמן מזרחה. לכפר סבא יש שוק קטן וחביב למדי, ומולו, ברחוב וייצמן, מסעדת ״מאג׳די״ המפורסמת, שבה מתכנס פורום של אנשי כלכלה, פוליטיקה ובטחון מדי זמן.
נמשיך עוד מזרחה ונגיע ל״נקודת ההתחלה של כפר סבא - ה״חאן״ של הראשונים. המיקום הוא על רחוב וייצמן, מעט מזרחה מרחוב הרצל. החאן משמש כיום את עירית כפר סבא, ועדיין ניתן לראות בחצרות הסביבה אקליפטוסי ענק שנשתלו על ידי הראשונים.

 צילום: יונתן שטרן


ליד החאן נראה את הבאר הראשונה של העיר, ואת צריף הסנדלר שבו תצוגת כלים (כניסה בתאום עם המוזיאון)

מזרח העיר
נמשיך לאורך רחוב ויצמן מזרחה, ונגיע לפארק הגדול של כפר סבא, שמפריד בין מרכז העיר לשכונותיה המזרחיות ואיזור התעשיההפארק מוצלח מאוד, ויש בו הרבה פסלים, מתקני משחקים, בריכה אקולוגית, מבוך לילדים ומשטח החלקה מקצועי לגלגיליות.

 צילום: Avi 1111



 צילום: ד״ר אבישי טייכר


מהפארק נוכל להמשיך למספר אתרים במזרח כפר סבא.
מהקצה הצפוני של הפארק נמשיך ברחוב בן יהודה, עד שנגיע למרכז מסחרי קטן. ליד המרכז יש גן גדול, ובו יש מספר אלוני תבור מרשימים, שריד ליער האלונים שכיסה בעבר את כל השרון. לידו נמצא גן ארכאולוגי - כאן היה מקומה של כפר סבא העתיקה (וגם כפר סבא הערבית). הגן מגודר וסגור. צריך תאום עם המוזיאון כדי לפתוח אותו, אך אפשר להתרשם מהממצאים גם מבחוץ. 

 צילום: דודי הולצמן

עוד בשטח זה, אנדרטה לזכר לוחמי אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות על כיבוש כפר סבא הערבית (מבצע מדינה).

 צילום: ד״ר אבישי טייכר



 צילום: דודי הולצמן

נמשיך ברחוב לוי אשכול, שמתעקל דרומה. ליד העיקול נראה בית אבן, השריד האחרון לכפר סבא הערבית, ומולו שרידי בית קברות מוסלמי, שפורח בספטמבר-אוקטובר בהמוני חצבים.
נשוב על עקבותינו לרחובות אשכול ובן יהודה, ונפנה צפונה לשיכון קפלן, לרחובות דניאל ותרי-עשר. השיכון היה ממש שיכון ספר עד 1967. בקצהו הצפוני חורשה יפה שמתמלאת פריחה מרהיבה באביב - כלניות, צבעונים ורקפות. מקום מתאים לפיקניק ולתצפית לכיוון השומרון.

  
צילום: דודי הולצמן

עוד במזרח כפר סבא - שכונה ערבית קטנה שנראית מנותקת אך היא חלק מהעיר - שכונת אבו סנינה, ובה גרים עשרות אנשים שהגיעו ב-1948 מהכפר ג׳ליל (כיום גלילות), עד היום. על השכונה הייחודית הזו נכתב כאן וכאן

אתרים מעניינים:






"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז