יום חמישי, 14 בדצמבר 2017

הקריות - מאחורי הצלילים, השיכונים והנחל

קצת היסטוריה והתיישבות
בין חיפה לעכו משתרע לאורך החוף עמק רחב, חלקו חולי וחלקו ביצתי, הוא עמק זבולון. כבר לפני כ-100 שנה חשבו על האפשרויות לייבש את הביצות וליישב אותו, בשטח נוח לבניה. היו אפילו מחשבות על עיר ענקית, ״עיר המפרץ״ שתשתרע לכל ארכו.
בפועל, נבנו ישובים קטנים, למגזרי אוכלוסיה שונים, החל משנות ה-30. קרית חיים קמה כשכונת פועלים, קרית מוצקין וקרית ביאליק - למעמד הבינוני, קרית אתא - לפועלי תעשיה וחקלאים. קרית ים, האחרונה שקמה, התחילה כשיכון לחיילים משוחררים מהצבא הבריטי.
מדרום לישובים (שקיבלו את השם הגנרי ״הקריות״) לכיוון חיפה והקישון, נבנה איזור תעשיה ענקי. בתי זיקוק, מוסכים, חוות דלק וגז, מפעלים לתעשיה כימית עתירת מזהמים, טקסטיל ועוד.
השכונות הפכו לערים קטנות שהתחברו לרצף העירוני של חיפה. הקריות הפכו לסמל של שיכונים אפרוריים ותעשיה מזוהמת, ונראה כאילו באמת אין שם מה לעשות.
קרית חיים סופחה לחיפה, והקריות האחרות הן ערים עצמאיות, ובסך הכל גרים יותר מ-200 אלף אנשים בכל האיזור.
בפוסט זה ננסה לראות, שיש מה לעשות גם שם.

מוזיקאים ותעשיה
באנגליה, ערי התעשיה האפורות כמו ליברפול ומנצ׳סטר הן בית גידולן של להקות רוק מהטובות בעולם. די אם נזכיר את הביטלס, אואזיס, הסמית׳ס ועוד. אולי משהו באויר המזוהם עושה משהו. כך גם בקריות שלנו: ארקדי דוכין והחברים של נטשה, יהודה פוליקר ובנזין, מני בגר, ערן גרוס ו״כרמלה גרוס וואגנר״ (אלו שמות שכניו של ערן צור), שירי מימון, אמיר פיי גוטמן, אינפקטד מאשרום ועוד. מישהו עוד יחקור את זה בצורה מדעית, אבל בינתיים נעים לדעת שבתוך השיכונים האפרוריים צמחו הצלילים הנפלאים האלה.
הסרט "צומת וולקן" מתאר את הווי צמיחתן של הלהקות באיזור הקריות.


נחל הקישון מנקז את רוב שטח עמק יזרעאל ונשפך למפרץ חיפה. לעיתים הוא עשוי להיות שטפוני וסוער, ואף נזכר בתנ״ך, בשירת דבורה ובסיפורי אליהו הנביא.
איתרע מזלו, ולידו נבנה איזור התעשיה המזהם ביותר בארץ. יש מי שעוד זוכר את הצלילות של לוחמי השייטת בקישון, שייתכן שגרמה לכמה מהם לחלות בסרטן. עד לפני כמה שנים זה היה אחד המקומות המטונפים והלא-מזמינים בארץ, אולי בעולם.
בשנים האחרונות, בצעדים מהוססים, שוקם חלק קטן מהנחל. אי אפשר להכנס עדיין למים, אבל יש מדשאות יפות על הנחל ותצפית לעבר הכרמל והים. במים יש צבים רכים, ועופות מים כמו מגלנים ושחפים. בחורף פורחים אלפי נרקיסים. אכן פינה מפתיעה בלב איזור כה אפור ותעשייתי. מקום מעולה לחובבי צילום, בעיקר של ציפורים בשילוב של טבע ונוף עירוני מנוכר.
ההגעה היא מגשר פז או מצומת וולקן
צילום:Hanay

 צילום:zvi roger
קרית שמואל
קרית שמואל הוקמה ב-1933 כשכונה דתית עצמאית, וסופחה לחיפה ב-1952. עד היום, רוב תושביה דתיים. יש בשכונה בתי כנסת רבים, ובבית הכנסת המרכזי הותקן ארון קודש מפואר שהגיע מאיטליה, מבית הכנסת ברג׳יו אמיליה, קהילה שכמעט נמחקה בשואה. בית הכנסת פתוח בשעות התפילה
 
צילום:ks_nt

קרית ים
מצפון לקרית שמואל נמצאת קרית ים, עם חוף ים יפה והרבה שיכונים. קרית ים דומה יותר באופיה לערי פיתוח ופחות לקריות האחרות. העיר היא הרקע לסרט ״חולה אהבה בשיכון ג״,  שהעלה את השחקן משה איבגי לתודעה, ומתאר יפה את הווי השיכונים בתחילת שנות התשעים.
בשנים האחרונות עברו לגור בה עולים רבים מברית המועצות לשעבר. כדי לתת לעיר צביון מעט יותר צבעוני מהאפרוריות המאפיינת אותה, בדה מישהו מליבו שבחופי העיר שוחה בתולת ים. הנושא הביא לחיפושים ומעט עניין בעיר המנומנמת. מה שנותר כיום הוא רק פסל בת הים על חופי העיר.

צילום:ד"ר אבישי טייכר

קרית מוצקין וגן החיות
קרית מוצקין הוקמה כשכונה לבני המעמד הבינוני ב 1934. מאז היא גדלה, וסיפחה את המחנה הצבאי הגדול כורדאני. העיר מטופחת ויפה, ויש בה אנדרטאות מרשימות לשואה ולזכר הלוחמים בקרב על עצירת שיירת נשק ערבית גדולה במלחמת העצמאות.
כיום חיים בה 40 אלף נפשות, והאטרקציה העיקרית בה הוא גן החיות המקסים "חי פארק" הגן מתוחזק היטב ומטופח, ומתגאה בקופים רבים, בעלי כנף כולל פינגווינים וזוחלים רבים

צילום:ד״ר אבישי טייכר

קרית ביאליק - עין אפק
קרית ביאליק, על שם המשורר הלאומי, הוקמה מיד לאחר מותו ב 1934, ממזרח לכביש עכו-חיפה, בפס צר בין הכביש לנחל נעמן. מייסדי הקריה הם עולי גרמניה שהגיעו לארץ עם עליית הנאצים לשלטון.
רחוב התל חוצה את קרית אתא ומגיע אל שמורת עין אפק.
מעינות עין אפק הם מעיינות גדולים ועשירים שהזינו את נחל נעמן, נחל איתן ושופע. במשך שנים הופעלו כאן בכוח המים טחנות קמח, וכיום אפשר לראות את הטחנה הצלבנית שפעלה כאן. כמו ליד על מקור מים, בתל הסמוך התגלו שכבות ישוב עתיקות רבות, וחלק ממצאיהן מוצג במוזיאון שבטחנה. מגג הטחנה יש תצפית על כל שטח הפארק והקריות.
צילום:Lorca

מהטחנה יוצא שביל מקסים, בין שטחי הביצה ובריכות המים, בתוך צמחיה עשירה, ושפע עופות מים, מקומיים ונודדים.
השבילים מונגשים ברובם לעגלות וכסאות גלגלים, ויש שטח גם לפיקניקים
הכניסה בתשלום

צילום:דודי הולצמן
צילום:דודי הולצמן
צילום:דודי הולצמן

מי עין אפק זרמו (וחלקם עוד זורמים) לנחל נעמן. הנחל לא זורם מערבה לים, בגלל השיפוע הנמוך והחולות, אלא זורם צפונה, במקביל לקריות, ונשפך לים בעכו. חלק מהנחל שוקם והפך לטיילת יפה. נגיע לשוק של צור שלום (השכונה הצפונית של קרית ביאליק). נעבור מתחת לכביש 22 הסואן (עוקף קריות) לאורך תעלת ניקוז, עד שנגיע לערוץ הנחל. נלך לארכו, מימיננו בריכות דגים ובהם שפע ציפורים. במים יש דגים (לבנין הירקון) וצבים רכים ענקיים (עד 50 קילו לצב). השביל נמשך עוד כשני קילומטרים, ואז אפשר להתחבר בחזרה לצור שלום או לשוב באותה דרך. לאורך הנחל נראה הרבה אנפות. הגישה לבריכות הדגים לא מוסדרת עדיין

צילום:חן בכר

יער קרית אתא
קרית אתא שונה במקצת משאר הקריות - היא לא צמודה לדרך הראשית שמקבילה לים, היא לא צפופה ומשתרעת על שטח גדול במזרח עמק זבולון - עד לפאתי ההרים. היא הוקמה ב-1969 מאיחוד של כמה קריות קטנות יותר. כיום היא הגדולה מבין הקריות.
במזרח הישוב מתחיל יער קרית אתא - איזור נופש פעיל, יערות אורנים עם פריחת רקפות וכלניות, מתקני פיקניק ומשחק. היער מתחבר לנחל ציפורי ולגוש גדול של יערות הגליל התחתון המזרחי, עד יער הסוללים, והוא מעין ריאה ירוקה של כל האיזור. את היער חוצה דרך נוף, של 16 ק״מ והיער מאוד פופולרי בין רוכבי האופניים.
בשוליו הצפוניים של היער, ליד חורבת אושה נמצא סלע ובו חרוטה ביוונית כתובת בת 12 אותיות. שסימנה, כנראה, את תחום השבת של אושה.  הסלע ידוע כ״אבן השבת״. בקרבת מקום יש מערה ובה ציון קברו של רבי יהודה בן בבא שהוצא להורג ידי הרומאים, על שהסמיך תלמידי חכמים. צומת סומך הסמוך נקרא על שמו.



"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז