יום שלישי, 30 בינואר 2018

סובב עמק איילון - ארץ השקדיות והרקפות

בסוף ינואר, סביב ט"ו בשבט, מתכסים עצי שקד רבים במעט פריחה לבן, מעין קריאת השכמה לאביב באמצע החורף.
יחד עמם מתחילות לפרוח הרקפות, בעיקר ביערות האורנים. נצרף את הפריחה לאיזור מלא בהיסטוריה, והנה טיול קצר ולא מחייב, קרוב לבית, סביב עמק איילון.
עמק איילון נזכר בתנ״ך בזכות הפסוק ״שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון״ מספר יהושע. בעצם, במלחמת יהושע עם מלכי כנען קרה מעין ״נס״ ובו גרמי השמיים המתינו ליהושוע עד שיסיים את מלאכתו.
בהמשך, היה עמק איילון, מקום אסטרטגי בין השפלה להר, לאתר קרבות נוספים: קרב אמאוס החשמונאי, וקרבות לטרון במלחמת העצמאות.


צילום: אריה טננבאום, פיקיויקי

שקדיות סביב מודיעין
נתחיל בנסיעה לאיזור התעשיה שילת הסמוך למודיעין. מעל האיזור, בעיקר בכיוון מערב יש פריחה יפה של שקדיות.
ניכנס לתוך העיר מודיעין וניסע לגבעה שבין מכבים לרעות. על הגבעה הוקם מצפור לזכרו של רא״ל אמנון ליפקין-שחק, רמטכ״ל צה״ל ה-15, שגם היה תושב העיר. האתר צופה אל עמק איילון, אל הרי ירושלים ואל השכונות של מכבים ורעות. האתר מונגש היטב ויש בו עמדות הסברה קוליות.

על הגבעות הדרומיות של מודיעין, במקום שעלול/עשוי להיות יעד לבניה יש עדיין שפע פריחת כלניות, שקדיות ורקפות. במקום סומן ״שביל הגבעות הדרומיות״. גם הוא יעד מקסים לטיול, כל עוד הדבר אפשרי.

נמשיך לתוך מודיעין העיר ונצא ממנה ביציאה הדרומית לכיוון לטרון. נגיע לפארק קנדה.

פארק קנדה
הפארק ממלא את חלקו הצפוני של עמק איילון ואת מורדות הגבעות שסמוכות אליו.
כדי לראות את השקדיות, עלו ברכב בדרך הראשית של הפארק כקילומטר. מימין נראה גבעה ועליה חורבת עקד, שרידי מבצר חשמונאי ומערת מסתור מימי בר כוכבא (אפשר לזחול בה). משמאל (מצפון לדרך) - ירידה לתוך שביל המעיינות, שיוליך אותנו בין טרסות עתיקות, פלגי מים ונביעות (בחורף ובאביב), וגולת הכותרת - עצי שקד רבים שצובעים את העמק בפריחה לבנה. סיום הנחל הוא באגם מלאכותי, גם סביבו עצי שקד. 
מדרום לכניסה לפארק, נמצא אתר העיר ההיסטורית אמאוס: כאן נערך קרב חשוב בין היוונים והמכבים, וכאן, על פי האמונה הנוצרית, התגלה ישו למאמיניו. בתקופה הביזנטית היתה שם כנסיה מרשימה (אפשר לראות את שרידיה) וכך גם בתקופה הצלבנית. במאה ה-19 נבנה מנזר גדול ליד אתר העתיקות, והוא פעיל עד היום. אפשר לבקר בו.


לפארק קנדה יש גם היסטוריה קרובה יותר שמעט נשכחה: הוא בנוי על חורבותיהם של שלושה כפרים ערביים שנכבשו במלחמת ששת הימם ונהרסו.

מנזר השתקנים
מנזר גְבירתנו של שבעת המכאובים, הידוע יותר בשם מנזר לַטרוּן או מנזר השתקנים נמצא בלטרון, סמוך מאוד למחלף. המנזר משתייך לזרם הבנדיקטיני ונוסד בסוף המאה ה-19. בניגוד למה שחושבים, הנזירים אינם שותקים כל היום, אלא ״נדרשים למעט בדיבור״. אין כל בעיה לבקר במקום ולדבר איתם, ומי שמעוניין יכול לקנות את היין המפורסם שהם מייצרים במקום לצד מזכרות ומאכלים שונים. 
כנסיית מנזר צנועה, אך בולט בה פסל גדול של מרים האוחזת את ישו התינוק.
המקום מכניס אורחים ונעים יחסית לבקר בו.


צילום: bukoved 

 
צילום: bukoved

ממנזר השתקנים ניסע במעלה כביש 424. זה היה הכביש הראשי לירושלים עד 1948, וכאן ניצבה לה מצודת משטרת לטרון הבריטית.
במאי 1948 כבש הלגיון הירדני את המצודה, וניתק את הדרך הראשית לירושלים. הדבר היה מעט מתסכל, כי פרט לנקודה זו, הצליחו כוחות ההגנה להשתלט על כל הדרך אל העיר במאי 1948.
דוד בן גוריון ראה במצודה אבן נגף, והחליט להטיל כוחות רבים בנסיון לכבוש את המצודה. חטיבה 7, חטיבת השריון של צה״ל שזה עתה הוקמה, הושלכה לקרב מול הלגיון המנוסה, לצד חטיבות אחרות, וכשלה, בשני הנסיונות. זה היה מאורע טראומטי לחיל השריון הצעיר, ולמרות שמאז הפכה החטיבה לחטיבה מנצחת וטובה, עדיין נשאר המשקע של כשלון לטרון. מאז משמש המקום אתר הנצחה מרכזי לחיל השריון. שמות הנופלים בכל מלחמות ישראל, תיאורי הקרבות ותצוגה מרשימה מאוד של טנקים ישראליים וטנקי שלל. זהו למעשה אחד ממוזיאוני הטנקים העשירים בעולם. פתוח גם בשבתות ומומלץ מאוד לביקור.

צילום: bukoved
 
צילום: bukoved

והדרך לירושלים? בסופו של דבר, לטרון לא נכבשה במלחמת העצמאות, הדרך נותרה חסומה, אך דרך בורמה שהתגלתה והכביש העוקף שנסלל בעקבותיה, התגברו על החסימה.
ביוני 1967 נכבשה לטרון בקלות על ידי צה״ל, הכביש נפתח והיה דרך ראשית לירושלים עד שנסלל הכביש המהיר הנוכחי.

מצפון ללטרון על כביש 424, נחנך לפני כ 15 שנה פארק המיניאטורות של ישראל - ״מיני ישראל״. אמנם יש בעיות תחזוקה קלות, אבל הפארק בהחלט מהנה לילדים וגדולים ומנסה להתחדש כל פעם במופעים ובאטרקציות נוספות


צילום: יוני שפירא. מנזר השתקנים המוקטן, ומנזר השתקנים האמיתי ברקע

יער לח"י ויער הבריגדה
נמשיך בכביש צפונה עד לסביבת מושב משמר איילון. נפנה ימינה ליער קטן ויפה המכונה ״יער לח״י״ ובו אנדרטה ללוחמי הארגון, ולא רחוק ממנו, יער הבריגדה ובו אנדרטה ללוחמי הבריגדה היהודית. בשולי היער מעט שקדיות, אך בתוכו יש הרבה רקפות שפורחות כעת בוורוד, ותצפית לעבר העמק כולו, כולל ״מאגר איילון״ - נסיון לא מוצלח לסכור את מימי נחל איילון כשהוא יורד מההרים.

עוד יערות
ממערב לכביש אפשר להתחבר למכלול הענקי של יער המגינים. הרבה דרכים לאופניים ולרכב שטח, שטחי פריחה עצומים של רקפות, וגם מעט כלניות, אירוסים ועיריות, הרבה מקום לפיקניק וכל זה כל כך קרוב ללב הארץ. יש הרבה אנדטאות ותצפיות מרשימות.

 
צילום:ד״ר אבישי טייכר. אנדרטת ״משבר לתקומה״

עוד על יער המגינים כאן.
;  
צילום: דודי הולצמן

יום שני, 8 בינואר 2018

פריחה בין נתניה לחדרה

טיול קצר וקרוב, לימי החורף הקצרים שבהם קמים מאוחר, מתארגנים באיטיות ויש זמן מועט בין הג׳חנון של לפני הצהריים לשמש השוקעת מוקדם...

נתחיל בנסיעה בכביש החוף צפונה. אם יתמזל מזלנו לא יהיה פקק, ונגיע במהירות למחלף חבצלת, ונפנה ימינה לכיוון ביתן אהרון.

בכניסה למושב שדרת פיקוסים ענקית. מולה, על רכס כורכר צר וארוך, נמצאת שמורה קטנה ויפה, ועליה שביל מסומן. נחנה למרגלות הרכס.
השביל עובר בתוך פריחת חורף מרהיבה (מדצמבר ועד מרץ), של אירוסים, כלניות ורקפות. משיא הרכס נראה גם את הים ואת כל ישובי עמק חפר. באמצע השביל נגיע לעץ חרוב ענק שיוצר מעין ״מערה״ שבתוכה אפשר לשבת עם הילדים, לטפס על הענפים, לספר סיפור ולהרגיש בתוך הרפתקה.


 צילום: דודי הולצמן

השביל ממשיך בין הפרחים עד לקצה הצפוני של הרכס, ולמערות קבורה עתיקות (הכניסה אליהן נאסרה בגלל חשש לקדחת מערות).
 צילום: דודי הולצמן

נחזור באותה דרך בה הלכנו. בכניסה נמצא גן אירועים בשם ״בית הראשונים״ בתוך בית שבו גרו ראשוני המתיישבים בעמק חפר. במקור זה היה בית חווה גדול שנבנה במאה ה-1ֿ9 על ידי אנטואן בישארה טיאן, בעל קרקעות העמק עד לרכישתם בידי חנקין.
בחצר בית הראשונים מספר מתקנים חקלאיים ותצפית אל מרחבי עמק חפר, לזכר רמי כהן שנפל במלחמת לבנון.

 צילום: דודי הולצמן

במושב עצמו נמצא משק הלברכט ובו מגוון פעילויות לילדים - קטיף, אסיף, אפיית פיתות ועוד הרבה פעילויות חקלאיות

כלניות ליד אולגה
מביתן אהרון נחזור לכביש החוף. במחלף אולגה נפנה פניית פרסה ונשוב דרומה. נפנה בפניה הראשונה ימינה לכיוון שכונת ״עין הים״, נגיע לכיכר, נפנה שמאלה לדרך עפר והנה הפתעה (החל באמצע ינואר): שדה ענק של כלניות אדומות לפנינו. כל כך קרוב לכביש ועדיין (?) לא מוכר. פינת חובה להצטלם בתוך השטיח האדום והמרהיב.
בסוף ינואר יתחילו לפרוח אירוסי ארגמן ב״חורשת קדימה״ שנמצאת מערבה מכאן לכיוון הים, ומטופחת על ידי ילדי האיזור. בכלל, כדאי לנסוע לכיוון החוף היפהפה של אולגה, על מפרציו המקסימים. בחורף הים צלול ואף יפה יותר מאשר בקיץ.


 צילום: דודי הולצמן


 צילום: דודי הולצמן


מגבעת אולגה ניסע לחדרה, ובכביש 4 דרומה עד לתחנת הדלק ״דור אלון״. נפנה ימינה לכיוון הפארק.
פארק השרון משתרע בעצם מכאן ועד הים. הוא מתחבר ליער חדרה שליד תחנת הרכבת (אפשר ללכת עד לשם, הליכה ארוכה במקצת). יש בו שטחי חולות, ביצה ויער. אנחנו נחנה וניכנס לתוך המרחב הירוק שמשמאל לדרך (המסומנת בכחול)

 צילום: יוחאי ג
בחורפים גשומים הבריכה מתמלאת מים והופכת לאגם של ממש. כל הסביבה ירוקה בירוק עז. מקום נפלא לפיקניק של אחר הצהריים או לקפה. מכאן אפשר לצאת לטייל בשדות סביב האגם. יש המוני סביונים, ופה ושם כלניות, אירוסים ארץ ישראליים, אלקנת הצבעים ואפילו מעט רקפות.

 צילום: אמיר ג׳ורנו
נקודת סיום יפה ליום קצר.
צילום: אמיר ג׳ורנו



"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז