יער בית קשת הוא יער גדול שמשתרע על כל המרחב שממזרח לנצרת עילית בואכה כביש 65. הוא אחד האיזורים הבודדים בצפון בהם אפשר לראות מרחב טבעי שלם ולא מופרע על ידי ישובים וכבישים. לארכו עוברת דרך נוף מרהיבה, והיום נבקר בה למלוא אורכה. רוב היער הוא עצי אלונים ואורנים, וביניהם שטחים פתוחים רבים. צורת צמיחה זו נקראת ״יער-פארק״ והשטחים הפתוחים מספקים לנו באביב פרחים לרוב.
צילום: Hannay
נתחיל בנסיעה לנצרת עילית. מהכביש הראשי של העיר נפנה לרחוב הגליל ימינה, שיוליך אותנו אל היער.
אבל אם תרצו, תוכלו לערוך גיחה קצרה אל העיר ואל הר יונה שמצפון לה, בהם פורחים בתחילת-אמצע מרץ פרחי האירוס הנצרתי היפהפיים. אם לא, נוכל לראות מעט מהפרחים גם לאורך הדרך.
אם נמשיך מרחוב הגליל לכיוון מפעלי תע"ש. נראה אולי קבוצה של אירוס נצרתי פורח.
צילום: דודי הולצמן. מבט ממרכז המזון בנצרת עילית אל היער ואל הר תבור
צילום: דודי הולצמן
בריטניה בדרך לתבור
מקצה רחוב הגליל מתחילה דרך היער. הדרך פונה לעבר הר כסולות, כשמו של הכפר הערבי מתחתינו, אכסאל. לאורך הדרך ניטע יער בשם "יער צ'רצ'יל" על ידי יהודי בריטניה לזכר ראש הממשלה המהולל. לאחר הקפת היער, פונה דרך להר הבא, הר דבורה. נעלה בכביש המפותל לפסגת ההר, בו נראה אנדרטה לציון חתונת הכסף של המלכה אליזבת והנסיך פיליפ, ולידם פורחים בסוף פברואר ותחילת מרץ פרחי גביעונית הלבנון. נוף נפלא של התבור, מזרח עמק יזרעאל והגליל התחתון.
נחזור בדרך המפותלת בחזרה לדרך הנוף הראשית. ליד הצומת יש עוד ריכוז של אירוסים נצרתיים.
נמשיך בדרך מזרחה ונקיף את הר דבורה מצפון. ליד הצומת הבא נראה קבוצה של עצי אורן שנשתלו בתקופת המנדט, ועצי ארז, שריד לניסיונות נטיעה שנעשו באותם ימים.
צילום: Hannay
שימו לב ששמות המקומות והנחלים מזכירים את שירת דבורה והמלחמה שתוארה בספר שופטים בתנ״ך: דבורה, ברק בן אבינועם ועוד.
נמשיך בדרכנו ונגיע לנקודת תצפית בה יתגלה התבור העצום למולנו במלוא הדרו. זהו ״מצפור הר תבור״. נראה את הישובים שיבלי ודבוריה, ואת המפנה הצפוני של ההר העטור כולו עצים, ובראשו הכנסיות המפורסמות. על מסלול טיול בפסגת התבור תוכלו לקרוא כאן.
צילום: דודי הולצמן
אלון קשיש וטרשונים
הדרך ממשיכה מזרחה, עד לצומת דרכים ומצפון לה ״חניון האלון הקשיש״, ליד עץ עתיק עם ספסלים ומתקני פיקניק. מכאן נוכל להמשיך צפונה, או להתחבר מזרחה לכיוון קיבוץ בית קשת.
מהאלון הקשיש יוצא שביל ומטפס במעלה אל קבוצת טרשים בולטים, הבנויים סלעי דולומיט אפורים. בתוך יער האורנים בתחילת החורף פורחות כאן רקפות, והסלעים מראים לנו את תהליך הבליה שנוצר ממי הגשם, שפיסלו בסלעים צורות מעניינות. השביל הוא סיבובי וחוזר לאותה נקודה.
צילום: דודי הולצמן
בית קשת
קיבוץ בית קשת נוסד ב-1944, והוא הראשון שנוסד בידי לוחמי הפלמ״ח. ב-16 במרץ 1948 יצאה קבוצה לסיור מהקיבוץ, ונפלה למארב של אנשי שבט א-זבייח. 7 נהרגו, ורק לוחם אחד ניצל. בין הנופלים עלי בן צבי, בנו של יצחק בן צבי (שיהיה לימים נשיא המדינה השני). ב-1952 פורק הצריף בו גר בן צבי בירושלים והועבר לבית קשת כאתר זכרון והנצחה לקרב, שופץ לפני כמה שנים ואפשר לבקר בו.
צילום: ד״ר אבישי טייכר
אל בקעת בית נטופה
מצומת השבילים נמשיך צפונה, ונעבור עוד מצפורים וחניונים: מצפור אלוני בית קשת לעבר בית קשת והתבור,
צילום: דודי הולצמן
ובית היערן הצופה (תצפית מונגשת) לעבר רמות הבזלת של הגליל התחתון המזרחי (חניון מוסדר ללינה עם מים ומתקני פיקניק).
מכאן ממשיכה הדרך צפונה, עוברת מצפור נוסף לכיוון טורעאן (משם אפשר לראות את החרמון בימי חורף בהירים), מתפתלת בין היערות, עד הגעתה למחנה שמשון, על כביש 77.
אפשר לעשות את הדרך מצפון, מדרום או ממזרח, על פי רצונכם.
צילום: דודי הולצמן
צילום: אורן פלס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה